אני פוגש הרבה יזמים צעירים. חלקם צעירים בגיל, אחרים בנשמה. לא מדובר בקבוצה אחידה אלא במגוון רחב מאד של אנשים שמגיעים מרקע אישי ומקצועי ייחודי, שמשפיע מאד על האופן שבו הם חווים את תהליך היזמות והיצירה.
החודשים האחרונים, שבמהלכם חלק ניכר מהפגישות עבר לפלטפורמות המקוונות של שיחות וידאו חידדו עבורי שוב את התובנה החשובה שלמדתי בתור הורה לפני שנים רבות – לכל אחד מהיזמים יש "מערכת הפעלה" שונה, ולא כל פלטפורמה דיגיטלית מתאימה לכל יזם צעיר. הנה הדגמה על המקרה של Zoom.
חלק מהיזמים דומים לאנדרואיד, אחרים דומים ל- IOS
כל מי שעוסק במכירות, שיווק או שירות מבין היטב את חשיבות ההתאמה האישית ללקוח ולצרכיו, שמאחוריה עומדות גם השקעות עתק בזיהוי מאפיינים ייחודיים ופרסונליזציה של מוצרים ושל שירותים. גם בעולמות הניהול, החינוך, ההדרכה והמנטורינג מלמדים כבר בתחילת הדרך שכל בני האדם נולדו שונים וכי יש לתת מקום לדעות ולגישות שונות.
קל לומר, קשה ליישם, בעיקר כאשר נסיבות וסביבות משתנות.
את השיעור החשוב ביותר בחיים בתחום זה לא למדתי במקום עבודה כזה או אחר, אלא דוקא כהורה. שלוש וחצי שנים לאחר שהפכתי לראשונה לאבא נולדה בתי השניה. בתור הורה "מנוסה", שמאמין שהוא יודע כבר בדיוק איך להפעיל את המוצר החדש שנכנס לחיינו, עשיתי את כל הטעויות האפשריות בנסיון ליישם שוב את כל הפרקטיקות שהסתברו כמוצלחות בסיבוב הראשון.
הבעיה היתה שפספסתי נקודה חשובה מאד שהשתנתה – ל"מוצר" החדש יש מערכת הפעלה שונה! הבת הגדולה אוהבת לשתף בהרבה מידע, להתייעץ בשלבי ביניים של כל החלטה, שמחה לקבל משוב; אם תרצו – מערכת ההפעלה שלה היא אנדרואיד. הבת השניה, לעומת זאת, מעדיפה לעשות הכל לבד, לשתף רק בתוצר הסופי ולקבל משוב ממספר מוגבל של שותפים במעגל האמון; היא IOS טיפוסית!
בין שני הקצוות הללו יש המוני גרסאות, תתי-גרסאות וצבעים ואת כולם אני פוגש בקבוצות שונות של יזמים שאותם אני מלווה במסגרות שונות. המקום שבו רואים בצורה הכי מובהקת את כל קשת הצבעים הוא אצל יזמים צעירים במיוחד, בדגש על תלמידים בגילאי תיכון. מצד אחד הם כבר פיתחו גישה אישית והעדפות לגבי סגנונות עבודה, למידה ויחסים עם עמיתים ומצד שני עדין לא עטו על עצמם כיסוי "גנרי" של מוסכמות חברתיות או כללים ארגוניים שנועדו להסתיר או לגשר על הגיוון הזה.
גם בימים "רגילים", מפגש עם קבוצות של צעירים שעובדים ביחד על מיזם משותף מחייב לזהות מה מניע כל אחד מהם, לדעת איזה סגנון תקשורת יהיה עבורו אפקטיבי יותר ולאפשר לכל אחד מהם להשתלב במיזם בצורה שתביא לידי ביטוי את היכולות האישיות החזקות שלו.
מה קרה לאתגר הזה בעידן שבו שיחות הוידאו החליפו את המפגש הפיזי ואת הקשר הבלתי אמצעי עם אותן יזמים צעירים?
כמו בעולם הפיתוח הטכנולוגי – לא כל אפליקציה עובדת כמו שצריך מעל כל מערכת הפעלה.
לא ערכתי מחקר רוחבי שמבוסס על נתונים ממדגם מייצג של יזמים צעירים. מחקרים מסוג כזה מתקיימים כיום גם בקרב חברות שונות וגם במוסדות חינוך רבים, אך נראה שיידרש עוד זמן מה עד למיצוי כל התובנות ממחקרים אלו. עד אז, אוכל לשתף בהתרשמות הסוביקטיבית שלי מעשרות מפגשים כאלו על פני כחודשיים. אנסה לתמצת אותה בשלושה דגשים שהתחדדו במהלך התקופה:
#1 לא עבור כולם אימוץ המדיום היה טבעי
- ליזמים מהקצה ה"אנדרואידי" של מערכת ההפעלה היה קל יותר לאמץ את המדיום החדש, וחלקם אפילו מצאו בו הזדמנויות חדשות שלא עמדו בפניהם לפני כן – הם התחברו מראש לכל שיחה, לא חששו לשתף וידאו, השתתפו בשיחה הקבוצתית כאילו התרחשה בחדר פיזי ואף נהנו מלגיטימיות של עבודה במקביל על המחשב שעלולה להתפס כלא מנומסת במפגשים רגילים.
- לעומתם חלק מבעלי "מערכת ההפעלה" הסגורה חשו לא בנוח עם המצב החדש שבו כל חברי הקבוצה נדרשים להיות חלק מקבוצת פרצופים שפרוסה כל הזמן לעיני כל האחרים, וחלקם אף ניסו לנקוט בדרכים שונות "לצמצם נוכחות" בשיחה על ידי כיבוי מצלמה או הימנעות מדיבור.
2# המדיום החדש איפשר לחלק מהמשתתפים להפגין אקטיביות ועבור אחרים סיפק הזדמנות להעדיף פסיביות
- הנעה פנימית ואקטיביות אינה תלוית מדיום או טכנולוגיה, אך היא בוודאי יכולה להתעצם או להיחלש כתלות בהם.
- האקטיביות יכולה להתבטא במאפיינים טכניים לכאורה שוליים, דוגמת יזימה וזימון של השיחות, דאגה ל"פינת עבודה" ותנאי עבודה אופטימליים לשיחות וידאו או הכנה של חומרים מקצועיים שמתאימים למדיום ויזואלי.
- עבור חלק מחברי הקבוצות אפשר היה להיווכח בבירור כי הבנת גודל השינוי בנסיבות, שבא לידי ביטוי במתכונת ההתכנסות החדשה, מהווה כר חדש לקידום תכנים ורעיונות פורצי דרך שאינם קשורים כלל למדיום, אך החדשנות שלהם תתקבל בברכה בימים פרועים שכאלו.
3# המדיום החדש מייצר אתגרים חדשים במתן מענה אישי תוך כדי עבודה קבוצתית
- לצד העוצמה שנוצרה מתוך החיבור של כלל חברי הקבוצה לשיחה אחת (בוודאי בקבוצות שפועלות לאורך זמן), נוצר קושי לייצר אינטראקציה של אחד-על-אחד מול אחד המשתתפים.
- אין אפשרות להעביר מסר באמצעות מבט חטוף שמיועד רק אליו או באמצעות ניע ראש או תנועה במרחב. הכל חשוף בפני כולם ובמצב כזה ישנו רידוד של משוב אישי.
- נותרה רק האפשרות להתכתבות טקסטואלית אך גם היא בעלת אפקטיביות מוגבלת במצבים מסוג זה.
מה אפשר לעשות טוב יותר על בסיס שלושת האתגרים שציינתי?
1# להבין שלא כל אפליקצית תקשורת תתאים לכל אחד, יזם צעיר או לא
- זהו השלב ההכרחי הראשון בדרך להפוך את הנסיבות החדשות ליתרון משמעותי עבור כולנו. ההפנמה של מגבלת ההתאמה כביטוי נוסף לגיוון ולשונות בינינו היא קריטית בין אם אנחנו מנהלים קבוצת יזמים כזו, מלווים אותה או שותפים בה.
- מלבד ההבנה העקרונית, נדרש לוודא שאנו מזהים את מידת ההתאמה האישית של כל אחד מחברי הקבוצה למדיום החדש. לא מדובר בשחור או לבן, התאמה או אי התאמה – יש הרבה מאד גוונים ליכולת של כל אחד מהם להפיק את המיטב
2# ליישם פרקטיקות שמאפשרות לכל אחד מהם להשתלב בשיחה הקבוצתית בצורה מיטבית
- הן חומרי הלמידה או העבודה והן מתכונת הלמידה והעבודה צריכים להיות כאלו שמשלבים תמהיל מתאים של סגנונות שונים ובין העדפות שונות – למידה סדורה ומתודית לעומת למידה מתוך התנסות, מפגש מרובה משתתפים מול מפגש בקבוצות קטנות, מפגשים קצרים וממוקדים מוטי משימות לעומת מפגש ממושך אך פחות מחייב.
- לבצע תיאום ציפיות מעודכן לגבי אופי ומתכונת העבודה בקבוצה, בהשוואה למפגשים אחרים שאיפיינו את הקבוצה.
3# לקיים מנגנונים משלימים אישיים, שישלימו את המפגש הקבוצתי
- בדיוק כפי שבזמנים "רגילים" אנו חייבים לייצר את המסגרת שבה כל אחד מהיזמים יוכל לקבל גם את הקשב, הכלים והמענים שהוא נדרש להם באופן אישי, כך צריך ליישם גם בתקופה שבה רוב המפגשים הם בקבוצות ובוידאו.
- השלמה זו חשובה למי שהינם השותפים השקטים או הפסיביים בקבוצה, כדי לוודא שלא נפתחו פערים בינם לבין הקבוצה. אבל היא חשובה גם למי שנראה שפורח בסוג התקשורת החש, כדי לוודא שהוא לא "בורח" מהקבוצה וכי הפעילויות המשותפות מוגדרות היטב ואינן הופכות לסדרה של רעיונות אקראיים ללא חיבור לקרקע המציאות
זיהיתם מאפיינים נוספים? שתפו אותי.