בשבוע האחרון נתקלתי בשלוש דוגמאות מרתקות של הקשר המיוחד בין טכנולוגיה לבין אמנות, אז החלטתי לשתף גם אתכם.
דמיון טכנולוגי מהמאה ה- 19
הוזמנתי להעביר הרצאת זום בחברה טכנולוגית גדולה במסגרת יום למידה ארגוני, כשאחד הדגשים הוא חשיבה אחרת על טכנולוגיה. כחלק מהכנת ההתכנים להרצאה, ברור לי שזו הזדמנות מצוינת להזכיר (או להכיר…) למשתתפים את סדרת הציורים הנפלאה En L'an 2000, שמתארת את ההתפתחות המדעית במאה ה- 21 כפי שחזו אותה אמנים בצרפת… במאה ה- 19!
מדובר בסדרה של לפחות 87 ציורים של אמנים שונים, שנוצרה בצרפת בשנים 1899-1910. הציורים הודפסו תחילה על גבי נייר וצורפו לקופסאות סיגרים, ובהמשך על גבי גלויות קרטון. ביצירות האמנות האלו אפשר שוטרי תנועה אויריים, טכנולוגיה בשירות החינוך וחקלאי שיכול לשלוט מרחוק על כל הפעילות בחווה שלו. יש בהם אפילו "תחזיות" של שואב האבק הרובוטי הראשון, פודקאסטים ושירות וידאו על פי דרישה…
אנחנו נוטים לפעמים לחשוב שלדמיין את העתיד זה משהו שמתבצע בעיקר במעבדות המו"פ בחברות טכנולוגיה או במסגרת תהליכי הפיתוח העסקי והניתוחים האסטרטגיים. תראו כמה אפשר להרוויח משילוב של אמנים בתהליכים שקובעים את העתיד שלנו, מכיון שהדמיון שלהם והיכולת שלהם להביא אותו לידי ביטוי הם בעלי ערך ייחודי.
אתם יכולים למצוא כאן עוד חלק גדול מהתמונות שנכללו בסדרה ולבדוק בעצמכם עד כמה היה פורה הדמיון של האמנים שהשתתפו בפרויקט בהשוואה למה שמוכר לנו היום. ותודה ליאיר שהכיר לי את הפרויקט המיוחד הזה, כבסיס לפרויקט חינוכי שהוא מתכנן.
האם אמנות היא מדע מדויק?
הייתי עד השבוע לדיון של קבוצת מחנכים מדהימה, שבה התעקש אחד מהם שצריך להתייחס לאמנות כמו ליתר המדעים המדויקים.
בשביל להבין את ההקשר חייבים להכיר את המונח STEM. מדובר בראשי תיבות של התחומים האקדמיים ה"מדויקים", Science, Technology, Engineering, Mathematics.
STEM הוא מושג רחב, שמשמש בין היתר בתהליכים של קביעת מדיניות, סדרי עדיפויות בבניית תכניות לימוד, מסלולי פיתוח של עובדים ועוד. תחומים שאינם נכללים בקבוצה זו נכללים לפעמים תחת ראשי התיבות HASS שמאחוריו עומדים Humanities, Arts and Social Sciences. זו אינה החלוקה היחידה של המקצועות, אבל היא אחת המוכרות ביותר.
בשנים האחרונות יש ויכוח לא קטן על מיקומן של הרבה מאד דיסיפלינות בחלוקה הזו. פסיכולוגיה, למשל, נכללת תחת STEM למרות שאפשר להתווכח על הדמיון שלה למתמטיקה. גם האמנות מוצאת את עצמה בדיון הזה בהתלבטות שחלקה פילוסופי וחלקה מעשי, במדינות מסויומות כוללים אותה בקבוצה ה"מדעית", שהפכה להיות STEAM. כאר מדובר על הכרה, יוקרה ותקציבים – יש בכך יתרון אדיר, במיוחד כאשר מסתכלים על היכולת למשוך כח אדם איכותי בעולם טכנולוגי ותחרותי.
אני מעדיף את האמנות שלי באיזורים ה"לא-מדויקים", כזו שמאתגרת את הטכנולוגיה ואת המדע ומשלימה אותם. מה דעתכם?
שילוב של זויות מבט
שלא יהיו ספקות – אני לא אמן. אבל יש לי חבר, פרופסור מל רוזנברג, שהוא גם סופר של ספרי ילדים, גם נגן ג'ז (וגם ממציא ומרצה…) ואני די בטוח שאפשר לקרוא לו אמן. הוא אחד המייסדים של סטארטאפ בשם Ourboox שמאפשר לכל מי שרוצה לכתוב ולפרסם ספר דיגיטלי בחינם.
התארחתי אצל מל השבוע בתכנית היומית שהוא משדר בפייסבוק ואחד הדברים שדיברנו עליהם היה היכולת של אמנים לראות דברים אחרת ו"לספר סיפור".
בהקשר שלנו, אמנים אינם מחויבים לטכנולוגיה ספציפית או לפתרון ספציפי. יש להם את היכולת לראות לאן אפשר "לזרום" עם הרעיון ועם האפשרות הטכנולוגית, לדמיין איך היא תשתלב עם הטבע האנושי ולעזור לכוון את הרעיון הטכנולוגי באופן שהמדעים המדויקים מתקשים לעשות.
רגע, זה לא בדיוק מה שהאמנים ב- En L'an 2000 עשו?
בכל מקרה, אם אתם יזמים צעירים ואתם רוצים לשמוע חוות דעת אוביקטיבית, מלאת דמיון ומאתגרת שתעזור לכם להבין את הסיפור של הסטארטאפ שלכם ולאן אפשר להגיע אתו – צרו קשר נשמח לעזור.
עד כאן להפעם.