כריש וקרואסון רק נראים דומים

כריש וקרואסון אולי נראים קצת דומים – אבל לא בטוח שכדאי לערבב ביניהם.

לפני חודשיים ד"ר יונית רושו הזמינה אותי להעביר את הרצאת הפתיחה בהפנינג פתיחת השנה שהיא אירגנה השבוע לסטודנטים שלה במחלקה להנדסת תוכנה בשנקר. ידעתי שאני רוצה לפתוח לשתף איתם כמה מרכיבים בסיסיים של עולם היזמות, לאתגר אותם לגבי הסיכוי של יזמים להצליח בגדול אבל גם לתת להם כלים פרקטיים ביציאה לדרך יזמית חדשה.

הנה אחד הטיפים הכי חשובים בעיניי, למי שדמיון, נחישות וגם יכולת טכנולוגית לממש חלומות כבר נמצאים בארגז הכלים שלו – תהיו ממוקדים! כשמתחילים לתכנן מוצר חדש הדף עדין חלק ואפשר לקחת אותו לכל מיני כיוונים. זה שלב נהדר, אבל יש בו גם סיכון, דווקא בגלל היעדר הגבולות.

הפיתוי לנסות ולבנות מוצר שעושה "גם וגם", כזה שמתאים לכמה קהלי יעד שונים, כזה שיכול להחליף הרבה מוצרים אחרים, הפיתוי הזה הוא גדול. אנחנו מדמיינים אולר שוייצרי, שיש בו הרבה פונקציות, כזה שאפשר לבחור מתוכו בכל פעם את הפיצ'ר המתאים ביותר.

אם אתם מצליחים במשימה הזו – שאפו! אבל הנסיון מוכיח שברוב המכריע של המקרים עדיף להתמקד בתחום אחד, בפיצ'רים מרכזיים ומשלימים, ולא ב"גם וגם". החלטתם על כריש? אל תהפכו אותו גם לקרואסון, למרות שבאמצעות AI אפשר לזהות בקלות את הדמיון. בחרתם בכדור טניס? אל תערבבו אותו עם אפרוח. זה חמוד אבל לא שימושי לשניהם…

אני לא אומר שאי אפשר להגיע בהדרגה לאולר שוויצרי מוצלח, אבל רק תיזהרו לא לסיים את המיזם עם חזיר-חלב-צמר-שמטיל-ביצים.

תודה, יונית, על ההזמנה. היה מרגש לראות את היחס האישי לסטודנטים ואת הניצוץ בעיניים שלהם. ניפגש בתחנות הבאות