לקראת ציון שנה ל- 7 באוקטובר, לקח אחד על אחריות שכל איש פרודקט מכיר כבר מימיו הראשונים בתפקיד, אבל אולי כדאי שנבין את היישום שלו בעולם הערכות המודיעין.
אני זוכר היטב את הרשימה השאפתנית של פיצ'רים שרציתי לכלול בגרסה הקרובה של מוצר תוכנה שאותו איפיינתי. אני גם זוכר את המעבר המשותף על כל שורה ושורה עם צוות הפיתוח, תוך כדי שהם משקפים לי את היקף כח האדם שמוקצה לגירסה, וההחלטה לכלול רק את הדרישות הקריטיות. עם הבשורה הלא נעימה הזו הייתי אמור לחזור אל המשתמשים, שציפו בדיוק כמוני לשלל יכולות חדשות.
איך אני מעדכן אותם בלי לספוג את האכזבה? על מי אפשר להפיל את ההחלטה? ובכן, אפשר להאשים את צוות הפיתוח האיטי או נטול המשאבים, אבל אני ידעתי – מהרגע שהסכמתי לתכולה המותאמת לאילוצים – האחריות על ההחלטה היא שלי לא פחות משל המפתחים. הדרישות המקוריות כבר לא רלוונטיות. החוזה החדש בינינו הוא התכולה המצומצמת, ואעשה הכל כדי לעמוד בה, במקום להתלונן על החלק שלא נכנס לגירסה.
זה המסר שהדגשתי בפני כלל אנשי הפרודקט כשניהלתי בהמשך את אותה יחידה.
—
במסגרת "מודקאסט" ראיינתי לא מעט אנשים, שבחרו לדבר על הקשר הרגיש בין איש המודיעין לבין מקבל ההחלטות. חלקם התמקדו בתפיסת התפקיד של איש המודיעין – האם רק לספק הערכת מודיעין, להציג גם דפ"אות או לסייע למקבל ההחלטות לחשוב על האפשרויות העומדות בפניו; אחרים בחרו להתייחס לאופי השיח בין לובש המדים לבין הדרג המדיני, וההשתנות שלו בהתאם לדמויות המאיישות את התפקידים.
בשנה האחרונה מתנהל השיח הזה גם מחוץ לחדרים הסגורים, וחלק ממנו ממוקד בשאלת האחריות של מקבלי ההחלטות – הדרג המדיני – כאשר הטענה היא שאנשי המודיעין הציגו בפניהם הערכת מודיעין שגויה.
למקבל ההחלטות ישנה תמיד הזכות והיכולת לקבל את הערכת המודיעין באופן מלא או חלקי, או אפילו לדחות אותה. יתכן שהערכתו שונה, יתכן שיש בידיו מידע נוסף שהמודיעין אינו מכיר (מהלך דיפלומטי צפוי, מידע מערוצי קשר אחרים וכו'). מה שבטוח הוא שאם הוא בחר לקבל את הערכת המודיעין – האחריות היא עליו מאותו רגע והלאה, בדיוק כמו על איש המודיעין.
מאותו רגע הוא צריך לעשות הכל כדי לעמוד בתכולה הזו, במקום להתלונן על מה שלא נכנס לתוכה.