את סוף השבוע האחרון העברתי ב"דמוקרטון", ביחד עם קבוצה של אנשים מדהימים, שכנראה בדיוק כמוני, מוכנים לשרוף פנקייקים. טוב, אני לא בטוח שזו היתה המטרה שלהם מלכתחילה, אבל מי שמגיע לאירוע עם אופי יזמי שמתקיים בפעם הראשונה ושואף לייצר מאפס תוצר חדש – חייב להיות מוכן לאפשרות שהפנקייק הראשון יישרף.
אבן, נייר ומספריים
ה"דמוקרטון" הוא האקתון לפיתוח תוכנה + גיים ג'אם לקידום הדמוקרטיה בישראל. הוא נולד על ידי מנהלים ויזמיות הייטק שחיפשו דרך אפקטיבית לקידום הבנת הדמוקרטיה בישראל. הדרך הייחודית שהם מצאו היא חיבור של האקתון ודמוקרטיה, שבמסגרתו המשתתפים ייצרו תוכנות או משחקים שינגישו ידע ויקדמו מעורבות. האקתון הוא מטבעו אירוע די דמוקרטי, אבל הפעם האתגר הוא הדמוקרטיה…
היה לי אפילו רעיון, שחשבתי לקבץ סביבו צוות: משחק "אבן, נייר ומספריים מושחזים". הרעיון הוא לייצר גרסה דיגיטלית של המשחק שנולד, כנראה, לפני 2000 שנה ע"פ האיגוד העולמי של אבן נייר ומספריים (יש דבר כזה..), עם שינוי קל: למספריים יש אפשרות לצבור עוד כוחות שמאפשרות להן להתגבר בקלות רבה יותר על אבנים ועל ניירות. במילים אחרות: הפרה של איזון שקיים בין שלוש רשויות.
הרעיון נולד אצלי במסגרת קורס על יצירתיות, שבו המשתתפים התבקשו לחשוב על חוקים חדשים למשחק, וחלקם העלו לא מעט אופציות שיאפשרו להם לנצח בקלות במשחק. זה יהפוך את המשחק להרבה יותר מהיר, כשאסטרטגיית הנצחון ברורה, אבל מה לגבי הוגנות?
מתישהו אחזור למשחק הזה, אבל ב"דמוקרטון" בחרתי לשמוע את הרעיונות האחרים ולהצטרף כחבר לאחד הצוותים.
פנקייקים
סבב הפיצ'ים הראשון של צוותים שחיפשו לצרף משתתפים נוספים היה חצי שעה של הנאה צרופה: מעל עשרים צוותים הציגו, כל אחד בדקה, את הרעיון שלהם למשחק, אפליקציה, אתר ועוד, וציינו מה חסר להם – אנשי מוצר, מעצבים, פיתוח… כל אחד מהם מעניין יותר מהשני, כל אחד מהם כיפי יותר מהשני. הרכב מגוון של צוותים, החל ממשפחות, דרך חברים שיש להם נסיון מקצועי משותף ועד בודדים שמחפשים שותפים לדרך.
אני זיהיתי ביניהם את הנכונות לשרוף פנקייקים. זו כנראה נקודה טובה להסביר למה אני מתכוון.
גם לפנקייק יש היסטוריה ארוכה מאד. נשיונל ג'יאוגרפיק העלו את ההשערה שהגלגולים הראשונים של המאכל הופיעו כבר לפני 30,000 שנים. אני מוכן להתערב שהפנקייק הראשון בהיסטוריה נשרף. ככה זה תמיד!
יש לגארדיאן הסברים טובים למה הפנקייק הראשון נשרף, יוצא חיוור או סתם נדבק – חלקם קשורים לבלילה, חלקם לכיריים, למחבת או לחמאה. יש גם הסברים שקשורים לטבח… מה שמשותף לרובם הוא עקומת למידה ואיזון נכון בין התלהבות לבין איכות. אש גבוהה מדי, ערבוב יתר של הבלילה, נסיון מהיר מדי להעביר את הבלילה למחבת – כל אלו סופם שיובילו את הפנקייק הראשון לפח האשפה. אבל מה עם אלו שאחריו? אחרי הנסיון הראשון או השני – אנחנו מוצאים את הטמפרטורה הנכונה, מאזנים את קצב הטיגון ולומדים לשלוט בהתלהבות.
ככה זה בדיוק עם העלאת רעיונות שונים.
ככה זה בדיוק גם ביישום של רעיון ספציפי.
רעיונות ופנקייקים
לפני חודשיים הנחיתי עם שותפה פרויקט בחברה בינלאומית גדולה. המטרה היתה להציע ולבחור בין כמה רעיונות אפשריים למוצר פיזי חדש, והיה ברור שיהיה שלב משמעותי של ניסוי וטעיה. הרעיונות שעלו יחייבו בדיקה של אפשרויות היישום, של ההתאמה לשוק ועוד.
מובילת הפרויקט היתה מוטרדת מאד מהשאלה כיצד יקבלו המנהלים שלה את ההמלצה לפתח את אחד הרעיונות בשלבים. הגרסה הראשונה שלו תהיה רזה מאד, ואולי לא תעמוד ב"תו התקן" המחמיר של החברה, אבל היא תאפשר ללמוד, לתקן וליצור גרסאות המשך מוצלחות. בעולם התוכנה זוהי פרקטיקה מקובלת מאד שמאפשרת לצמצם סיכונים ולשפר את עקומת הלמידה מתוך התנסות בסביבה האמיתית. גם בהכנת פנקייקים זו הפרקטיקה הנכונה.
היא הקשתה – אבל הם צריכים לממן את הפרויקט מההתחלה. הם לא רוצים לשלם על פנקייק שיישרף.
הם לא משלמים על הפנקייק שיישרף, עניתי. הם משלמים על הפנקייקים שיבואו אחריו!
כשאני רואה מתכון ל- 12 פנקייקים, אני יודע שיהיו לי 10 פנקייקים מוצלחים. תיאום ציפיות.
רוצי, גלי, רוצי!
ב"דמוקרטון" הצטרפתי לחמוטל זרד, מפתחת משחקים, שהציגה את הרעיון שלה בפשטות: אני מתכננת לצאת מכאן מחר בערב עם משחק מוכן, שבו היועמ"שית צריכה לרוץ ולנסות לעצור את כל הצעות החוק שמנסות לצמצם את הסמכויות של הרשות השופטת.
רגע, זה נשמע לי די קרוב למה שעומד מאחורי "אבן, נייר ומספריים מושחזות" – הפרת האיזון בין הרשויות. אני מצטרף!
העברנו את היומיים של ההאקתון בתכנון, פיתוח ועיצוב של המשחק. חמוטל על הפיתוח, אני על יצירת הדמויות ושילוב הצעות החוק. לא ידעתי איך מעצבים דמויות ויוצרים Sprite sheet שאפשר לשלב במשחק Unity, אבל היי, זה האקתון – נלמד על הדרך.
המטרה היתה ליצור 6 דמויות שונות: 4 חברי כנסת, יועצת משפטית ומפגין תומך.
נסיון ראשון ליצירת דמויות באמצעות בינה מלאכותית – יצאו מאד יפה אבל אי אפשר לשלב אותן בפורמט של המשחק. מדובר בפנקייק שנשרף! אבל את המטרה השגנו – המחבת התחממה, הבנתי טוב יותר מה מחפשים. עכשיו גם ידעתי מה לשאול את חמוטל על הפורמט ואיזה סיוע לבקש משני מעצבים מצוותים אחרים.
נסיון שני ליצירת דמויות – באמצעות תוכנת קוד פתוח Krita. בגלל שאני לא ממש יודע לצייר, הלכנו על דמויות פשוטות מאד בסגנון Stickman, ואחרי כמה נסיונות היתה לנו דמות עם מספר פריימים של תנועה. לא משהו להתגאות בו מבחינה עיצובית אבל זה עובד ומשתלב במשחק. זה כבר פנקייק שאפשר לאכול. אבל אנחנו רצינו יותר.
בנסיון השלישי, עם הנסיון והבטחון שנצברו, הלכנו על דמויות מצוירות בסגנון הומוריסטי. את הדמות הראשונה (5 פריימים שונים) לקח לי שעה וחצי ליצור. את השניה כבר הכנתי ב- 45 דקות. הכי מהירה הושלמה ב- 10 דקות! עקומת למידה כבר אמרנו?
בצד של חמוטל היו כמה אתגרים במקביל: בניית התשתית, התנועה של הדמויות, הגדרת הפעולות בכל מצב (הצעת חוק עוברת, הצעת חוק נעצרת וכו'). אחד אחד נפתרו כלל האתגרים, והמשחק קיבל כבר צורה ברורה. על הדרך הוספנו מוזיקת רקע וצלילם שהכין אלון קפלן והופ! יש משחק.
גם יש לו שם שבחרנו: רוצי, גלי, רוצי.
הארוחה השלמה
כידוע, אני לא איש משחקים, ואין לי כוונה (לפחות כרגע) להמשיך עם פיתוח המשחק הזה. אני מרוצה מאד מכך שבחרנו לפתח אותו, מכך שהשלמנו אותו והוא משעשע ומכך שחמוטל קיבלה הצעה להמשיך את הפיתוח שלו עם סיוע כספי.
מבחינתי זה לא העיקר של ההאקתון.
אני באמת ובתמים מאמין שהיו שם משחקים טובים יותר ואפליקיות רציניות ובולטות יותר, עם עומק מרשים וניראות מעולה! אני בעד שהן יהיו הזוכות ושהמפתחים שלהן יממשו גם גרסאות המשך שלהן.
מבחינתי העובדה שגם הצוות שלנו השתתף ב"דמוקרטון" היא גורם מאפשר עבורם. כדי שיתקיים אירוע גדול ומשמעותי כמו זה, עם אנרגיה ומוטיבציה כמו שהיו באולם של Lool Ventures שאירחו אותנו, חייבים להיות גם מיזמים שלא יצליחו. אם תרצו – פנקייקים שאנחנו מוכנים לשרוף. בלעדיהם היה קשה לגייס את הכוחות, התמיכה והרצון להשקיע בפנקייקים הבאים, אלו שיהיו הסטארטאפים המוצלחים הבאים. ולא רק פנקייקים, אלא מגוון שלם של רעיונות שיבשילו ויאפשרו ארוחה שלמה.
רגע לפני סיום, אם כבר הזכרנו ארוחה, אי אפשר שלא להזכיר את האירוח המופלא והתנאים המפנקים של ההאקתון, אז אם אגלה שעליתי קצת במשקל בסופ"ש, אני אבין בדיוק את הסיבה.
שאפו לצוות המארגן של הדמוקרטון. שאפו לכל הצוותים שהשתתפו. בהצלחה לזוכים!
עד כאן להפעם.