שרשרת של מיקור חוץ

גם בשבועות האחרונים אפשר למצוא ברשת את כל קשת התחזיות לגבי עתיד הבינה המלאכותית – החל באלו שבטוחים שתם עידן עבור חלק מהמקצועות שונים (עורכי דין, אנשי שיווק, מתכנתים ואפילו מרואיינים למשרות תיכנות…) ועד אלו שמצננים את ההתלהבות וטוענים שגם חברות שכבר "שיחקו" עם יכולות AI בכל מיני תרחישים מבינות שהדרך ליצירת ערך אמיתי ומתמשך באמצעותה עדין ארוכה.

אני זהיר עם תחזיות, כי גם אני מאמין במשפט שמיוחס לנילס בוהר (ולאחרים), לפיו "תחזיות הן דבר מסובך, בעיקר לגבי העתיד". אבל הויכוח על איזה חלק מתוך המשרה של כל אחד מאתנו יצטמצם או ייעלם על ידי תוכנה שעושה אותו בצורה יעילה, מהירה וזולה יותר מזכיר לי דיונים על מיקור חוץ.

חברות וארגונים יודעים שאם יש משהו שאחרים יכולים לעשות טוב ממך (ובוודאי אם גם זול ממך) – עדיף לרכוש אותו מאותם אחרים. זהו העקרון הבסיסי של מיקור חוץ, Outsourcing, שמאפשר לארגון להתמקד בפעילות הליבה שלו. זוהי פרקטיקה ניהולית חשובה שהתגברה מאד במאה העשרים, והתעצמה עוד יותר כאשר מדובר בפיתוח של תשתיות תוכנה ושירותים. הנה דוגמא למישהו שעשה מיקור חוץ לכל המשרה שלו לחברה בסין תמורת 20% מהמשכורת שקיבל, מה שאיפשר לו לראות סרטונים של חתלתולים באינטרנט כל היום.

למעשה, שימוש במכרז ותחרות בין ספקים יכול להמשיך ולהוזיל את עלויות מיקור החוץ.

הבעיה המרכזית היא באיכות!

ספק המשנה לא תמיד מכיר לעומק את הסטנדרט שלך למוצר כולו, כיצד תתבצע האינטגרציה ועוד. הוא גם מחויב פחות מעובדי הארגון עצמו לתוצאה ועלול להתמקד בשמירה על הרווח הכספי.

הדוגמא המטרידה והמשעשעת ביותר בעת ובעונה אחת היא מיקור החוץ שלא קשור כלל לתוכנה, אבל כן קשור לשירות – של רצח להשכרה.

ב- 2013 ביקש איש העסקים הסיני Tan Youhui מרוצח שכיר לחסל יריב עסקי שלו תמורת 282,000 דולר. הרוצח השכיר פנה לאדם נוסף והציע לו לבצע את המשימה תמורת 141,000 דולר. עד כאן נראה כמו תהליך רגיל של ספק מיקור חוץ שלוקח קבלן משנה. אלא שהרוצח החדש שכר אדם אחר למשימה, ששכר אדם אחר למשימה, ששכר אדם אחר למשימה.

כל החמישה נתפסו והועמדו למשפט. הסיבה לכך שנתפסו היתה שהאחרון בשרשרת היה "לא מקצועי" והציע לקורבן המיועד לביים את מותו כדי להתחמק מביצוע המשימה.