הסופר האמריקאי או הנרי חיבר מאות סיפורים קצרים משעשעים, מלאים במקריות אירונית ולרוב גם מסתיימים בטוויסט בעלילה. הוא נחשב לאחד מפורצי הדרך של ז'אנר הסיפור הקצר, ושיכלל אותו לכדי אמנות. או הנרי ציין לגבי מקור ההשראה שלו כי "יש סיפור בכל דבר. מצאתי כמה ממעשיותי הטובות ביותר על ספסלים בגנים ציבוריים, בעמודי תאורה ובדוכני עיתונים". האם זה לא מה שעומד בבסיס של כל סטוריטלינג טוב?
היום הוא עיתוי מצוין ללמוד ממנו, מכיון שיום ההולדת של או הנרי חל ב- 11 בספטמבר. מקריות אירונית, כבר אמרנו…
למי שהבריז משיעורי ספרות - כמה מילים על או הנרי
או הנרי הוא שם העט של וויליאם סידני פורטר. הוא נולד בקרוליינה הצפונית, ובמהלך חייו עבר מספר מדינות בארצות הברית, לא תמיד מבחירה. הוא עבד כחוואי, זבן, מנהל חשבונות וקופאי בבנק בטקסס, אך לאחר שנחשד במעילה בכספי הבנק הוא ברח לניו אורלינס ובהמשך להונדורס. כשאשתו חלתה הוא חזר לטקסס וריצה ארבע שנות מאסר בכלא, ועם שחרורו החל בקריירת הכתיבה. לא מסלול שגרתי של סופר מצליח…
מרבית הסיפורים של או הנרי מתרחשים בניו יורק, והם מתארים את חייהם של אנשים מן השורה. מה שהפך את כתיבתו של או הנרי למזוהה כל כך עם ז'אנר הסיפור הקצר הוא השילוב של כתיבה מדויקת, מלאת הומור ואירוניה, דמויות שקל להזדהות עם סיפורן והטוויסט שבדרך כלל הגיע בסוף העלילה. אין פלא שעד היום "פרס או הנרי" מוענק מדי שנה לכותבים מצטיינים של סיפורים קצרים.
אם לא יצא לכם לקרוא או שאתם רוצים להזכר – הנה אחד הסיפורים המפורסמים של או הנרי – אחרי עשרים שנה (ארבעה עמודים באנגלית, יש פוסטים ארוכים יותר).
מה בין הסיפור הקצר לבין סטוריטלינג?
יש כאלו שמתארים את המושג סטוריטלינג כשיטה חדשנית, שמתאימה מאד לעולם התזזיתי והיזמי שבו אנו חיים. לפי גישה זו , סטוריטלינג הוא דרך מתוחכמת לתפוס את תשומת הלב של הקהל ולמכור לו את המסר המדויק שלנו – בין אם מדובר במהלך שיווקי מול צרכנים ובין אם מדובר במצגת של יזם מול משקיע פוטנציאלי.
אז האמת היא שלא כך הדבר. תחרות על הקשב ועל תשומת הלב היתה קיימת תמיד, והיא ממש לא מוגבלת רק לעולם העסקי. החיבור העדין של הנקודות והעברת המסר בצורה ברורה ואפקטיבית הן קריטיות גם בתהליכי למידה, בטיפוח של קשרים חברתיים ובגידול ילדים.
היכולת לזהות כל סיטואציה יומיומית כמרתקת, היכולת לשזור את המסר בתוך סיפור שקל להבין ולהזדהות אתו והיכולת לשמור על המתח לאורך הסיפור עד סופו הן רלוונטיות לא רק למי שרוצה לזכות בפרס או הנרי לסיפור הקצר. הן רלוונטיות לכל מי שרוצה להצליח בקירוב וברתימה של אחרים אליו.
מעבר לכך – היכולת לזהות סיפור טוב של אחרים (אפילו כשהם לא ידעו לספר אותו בעצמם) היא גם המפתח לזיהוי הזדמנויות חדשות בכל אחד מתחומי החיים.
אז מה הקשר לרולינג סטונס?
הבטחתי בכותרת שהפוסט עוסק גם ברולינג סטונז. אז כמו בסיפור טוב – רק מי שנשאר עד הסוף מגלה את הקשר.
ב- 1894, עוד לפני שאו הנרי ברח מטקסס הוא ייסד שבועון היתולי בשם האבן המתגלגלת, או בשפת המקור The Rolling Stone. אני לא בטוח שזה הופך את או הנרי ליזם, אבל בכל מקרה העיתון החזיק מעמד בערך שנה עד שנסגר.
נכון, העיתון נשא בדיוק את אותו השם של מגזין המוזיקה הפופולרי שנוסד ב- 1967 בסן פרנסיסקו ונחשב לפורץ דרך בכתיבה על מוזיקה בכלל ועל רוק בפרט, אבל אין קשר בין שני כתבי העת.
בקרב חובבי המוזיקה יש מי שחושבים ששם המגזין היה המקור לשמה של להקת The Rolling Stones שהקימו מיק ג'אגר וחבריו, אבל האמת היא שהמגזין הוקם שנתיים אחרי הלהקה. ג'אגר וחבריו "השאילו" את שם הלהקה מלהיט של זמר אחר, מאדי ווטרס, כשהיו צריכים לחשוב במהירות על שם קליט – הנה הסיפור המלא על גניבת השמות המורכבת הזו.
איך גם כל זה קשור לאו הנרי? הביטוי Rolling Stone מקובל באנגלית לנווד שאינו נשאר במקום אחד. אתם מכירים את השירים של בוב דילן ושל הטמפטיישנס שכוללים את הביטוי.
מה שפחות מוכר הוא שמקור הביטוי בפתגם A rolling stone gathers no moss, או בעברית "אבן מתגלגלת לא מתכסה באזוב". הפתגם מיוחס לפובליליוס סיריוס, סופר רומי בן המאה הראשונה, אבל הוא נכון לכל יזם גם היום: אם אתם רוצים להתנוון ולא להעלות אזוב – תמשיכו לנוע! גם אם התנועה שלכם ממקום למקום היא לא תמיד מבחירה, כמו זו של או הנרי.
עד כאן להפעם.