המגמה כבר ברורה – יותר ויותר חברות טכנולוגיה מובילות בוחרות להעביר את המשרדים שלהן מעמק הסיליקון למקומות אחרים, ואחת הבחירות הבולטות היא העיר אוסטין, בירת טקסס. המעבר שמתרחש בשנים האחרונות הוא תוצאה של מספר סיבות, אבל מגפת הקורונה נתנה לו דחיפה משמעותית. מי כבר הכריזה על מעבר ומה אפשר ללמוד מזה לגבי ישראל? הנה כמה מחשבות בנושא.
אילו חברות בכלל עוברות?
השבוע פורסם כי ענקית הטכנולוגיה Hewlett Packard Enterprise עתידה לעזוב את עמק הסיליקון בסן פרנסיסקו, קליפורניה, ולהעביר את המטה שלה ליוסטון, טקסס. ההסבר המיידי של החברה למעבר היה ההפסדים המשמעותיים במהלך השנה האחרונה והרצון לצמצם הוצאות על ידי מעבר למיקום זול יותר. אפשר בהחלט להבין את התמריץ הכלכלי כשמבינים שסן פרנסיסקו נחשבת לאחת הערים היקרות ביותר בארה"ב מבחינת מגורים ומיסוי.
הבחירה בטקסס אינה מפתיעה, אם לוקחים בחשבון שבמהלך השנים האחרונות נרשמה עליה משמעותית במספר ענקיות הטכנולוגיה שעשו מהלך דומה. באופן ספציפי, חלק ניכר מהן בחר לעבור לאוסטין, עיר הבירה של טקסס – העיר ה- 11 בגודלה בארה"ב.
למעשה, רק לפני שבוע הודיעה Dropbox על מהלך דומה של מעבר לאוסטין (וזאת למרות שמייסד החברה נקרא דרו יוסטון…). בכך היא הצטרפה לעוד מובילות טכנולוגיות מוכרות כמו Splunk וכמו Palantir שהכריזו על כך מוקדם יותר השנה. ההסבר של פלנטיר לא התבסס על שיקולים כספיים, אלא על הרצון להתנתק מ"התרבות המונוליטית" של עמק הסיליקון".
עדכון ל- 12 בדצמבר 2020, שבוע בלבד אחרי פירסום הפוסט: גם אילון מאסק הודיע שהוא עובר לאוסטין, ואף מתח ביקורת חריפה על התרבות של עמק הסיליקון, שלוקח את עובדי ההיטטק כמשאב מובן מאליו. שלושה ימים אחריו הודיעה חברת אורקל על מעבר לאוסטין טקסס. והיד עוד נטויה…
מי עוד כבר נמצא באוסטין?
מלבד מעבר מלא לאוסטין, בשנתיים האחרונות הגדילו חברות רבות את הנוכחות שלהן באוסטין על ידי פתיחת משרדים או מפעלים נוספים. ארבע מתוך חמש הענקיות – אמזון, אפל, גוגל ופייסבוק – רכשו משרדים חדשים בעיר ב- 2019 והצטרפו למי שכבר נמצאות שם – סמסונג, אורקל, IBM, אינטל, AMD וגם Dell שהוקמה באוסטין. אה, ברור שאי אפשר לשכוח את טסלה שתפתח בשנה הבאה מפעל חדש באוסטין.
השילוב של עבודה מרחוק כמרכיב קבוע במאפייני העבודה של חברות טכנולוגיות, גם לאחר שנעבור את תקופת מגבלות הקורונה, יהיה זרז נוסף לשינויי מקום מסוג זה ולניתוק התלות בין מקום המגורים של העובד לבין מקום העבודה שלו.
השתכנעתם שהמגמה ברורה?
אוקיי, מי זה סטיב ואיך הוא קשור?
למי שפספס את תקופת הזוהר של הטלויזיה בשנות השבעים העליזות (או את השידורים החוזרים בערוץ הראשון לאורך כל שנות השמונים…) – סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים, היה טייס ואסטרונאוט שנפגע בתאונה וכמעט נהרג. בניתוח שעלה 6 מיליון דולר (אז..) הושתלו לו יד, עין ורגליים מלאכותיים שהפכו אותו בעצם לסייבורג בעל יכולות ביוניות.
מי שיצפה היום בפרקי הסדרה, שנחשבה אז מדע בדיוני, יגחך עד כמה לא בדיוני נראים חלק ניכר מהיכולות הביוניות הללו היום, בזכות ההתפתחויות מדעיות והטכנולוגיות של העשורים האחרונים. חלק מהפרקים זמינים ברשת כמו כאן או כאן.
האם זה אומר משהו על ישראל?
את השאלה המעניינת הזו אפשר לחלק לשתי שאלות נפרדות.
יש קבוצה לא קטנה של ישראלים שעובדת בעמק הסיליקון – למעלה מ- 100,000. מעבר של חברות גדולות אל מחוץ לעמק משפיע גם עליהם, כמובן. האם מעבר לאוסטין יהיה פחות אטרקטיבי מאשר מעבר לקליפורניה, כחלק ממסלול התפתחות מקצועי של עובדי ומנהלי הייטק? יתכן שכן, גם משיקולים כלכליים (המשכורות יהיו נמוכות יותר) ואולי אפילו בשל שיקולים אישיים ומשפחתיים. אחרי הכל, אוניברסיטת טקסס באוסטין היא לא סטנפורד ולמי שחשובה הקהילה הישראלית או היהודית – זו קטנה הרבה יותר באוסטין.
השאלה המעניינת יותר היא, כנראה, איך נראית המגמה הזו בישראל? האם כבר נוצרת כאן "אוסטין ישראלית"?
כדאי להסתכל על שלושה תהליכים שמתרחשים אצלנו בשנים האחרונות ורלוונטיות לשאלה הזו:
ראשית, תל אביב והרצליה עדין נחשבות למיקום המועדף על חברות טכנולוגיות רבות, הן מקומיות והן מרכזי מחקר ופיתוח של חברות עולמיות. אבל לצידן יש לא מעט ערים שהפכו אטרקטיביות בתחום זה בגלל שיקולי מיקום, עלויות, הרחבת מעגל המגוייסים לעבודה או שיקולים של אורח חיים – ירושלים, יקנעם, באר שבע, פתח תקווה, נוף הגליל, חיפה ועוד.
שנית, במהלך השנה האחרונה הכריזו כמה חברות ישראליות על צמצום נדל"ן באיזורי הביקוש, והצטרפו בכך למגמה העולמית. הסיבות לכך הן בעיקר צמצום עלויות ומעבר לעבודה מרחוק, והקורונה היתה טריגר משמעותי בנושא. כתבתי כבר כאן על התופעה בעבר, אבל מאז הצטברו דוגמאות נוספות.
התהליך השלישי מתרחש בהדרגה, אבל יתכן שבו טמונה ההשפעה הפוטנציאלית הגדולה ביותר של יציאה מהמרכז לעיר מרכזית אחרת. אינני מדבר על הוספת משרדים במיקומים נוספים אלא מעבר מתל אביב או מהרצליה לכיוון ספציפי אחד. התהליך הזה הוא מעבר של יחידות צה"ל לדרום הארץ, בשילוב עם המיתוג של באר שבע כעיר הסייבר של ישראל. השילוב הזה הופך את העיר לאטרקטיבית מאד עבור חברות שזה תחום העיסוק המרכזי שלהן.
אחת התוצאות האפשריות יכולה להיות מעבר מוקדם מהצפוי של חברות טכנולוגיות לבאר שבע על חשבון המיקום במרכז ולא רק בנוסף אליו. אם ניקח בחשבון שהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל גם הן מיועדות לעבור דרומה בשנים הקרובות, נראה ששווה ללמוד מהנסיון שכבר נצבר באוסטין גם עבור המקבילה שכבר מתהווה בישראל.
עד כאן להפעם.