ההתיישבות במאדים לא תפעל לפי החוקים של כדור הארץ וזה רעיון מצוין

חברת SpaceX של אילון מאסק הודיעה שהיא לא תכיר בחוקי כדור הארץ בתחומי ההתיישבות החדשה שהיא מתכננת להקים על המאדים. כל עוד החברה פועלת על פני כדור הארץ והירח היא תכבד את החוקים הבינלאומיים, אבל מאדים הוא כוכב חופשי, ושם יפעלו עקרונות של שלטון עצמי.

מצחיק? מעניין? מרגיז? אני חושב שזו אסטרטגיה מצוינת!

חברת SpaceX שמספקת שירותי שיגור לחל וגם מייצרת חלליות לא חסרה בחשיפה תקשורתית בשנים האחרונות. היא החברה הראשונה (והיחידה, נכון להיום) שהצליחה להנחית בחזרה שלב ראשון של טיל ולעשות בו שימוש חוזר לשיגור; היא מפעילה את המשגר העוצמתי ביותר בעולם, פאלקון כבד, לטובת שיגור לוויינים; SpaceX עשתה היסטוריה כשהיתה החברה הפרטית הראשונה ששלחה אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית; והיא עובדת על בניית מערך של אלפי לווייני תקשורת בשם Starlink כדי לאפשר כיסוי אינטרנט גלובלי. הבנתם את העניין…

אחד המרכיבים המרכזיים בחזון של אילון מאסק הוא להוריד את מחירי טיסות החלל ובכך לאפשר ליישב כוכב לכת אחר, כאשר היעד הטבעי לכך הוא מאדים. מאסק רואה בעיני רוחו לא רק טיסות מאוישות לחקר הכוכב אלא הקמת התיישבות קבע של ממש. על רקע זה אפשר להבין את הרקע להודעה של החברה באשר לחוקים שיסדירו את החיים על מאדים.

זה לא שהחברה הצהירה על כך באופן פומבי. הקביעה הזו של SpaceX נכללה באחד הסעיפים בהסכם השירות של Starlink שנשלח לא מזמן ללקוחות פוטנציאליים. במסמך נאמר שהחברה לא תפעל על פי החוקים הבינלאומיים מעבר לתחומי כדור הארץ והירח, אלא תאמץ עקרונות של שלטון עצמי שמבוססים על רצון טוב. ההצהרה זו מסתדרת מצוין עם הכוונה של החברה להקים עיר בת-קיימא ומערך לוויינים סביב מאדים שאינם תלויים באספקה מכדור הארץ.

במבט ראשון הצהרות מסוג זה עלולות להיראות אנקדוטליות, מוזרות או מתריסות. אבל במבט שני, אני מוצא הגיון רב באסטרטגיה הזו – הגיון שגם יכול לעשות את ההבדל בין הצלחה של התכנית לטווח הארוך לבין כשלון שלו.

האם זה סביר לקבוע חוקים משלך במקום חדש?

לטובת הרפרנס ההיסטורי-חללי – נזכיר את המהלך הייחודי של דניס הופ, שטען לפרצה בחוק שאיפשרה לו לרכוש את הירח, והקים ב- 1980 עסק שמוכר חלקות לכל מי שמוכן לשלם. הוא לא היחיד, אבל כנראה המפורסם ביותר.

למעשה, אם כבר מדברים על הצד הנדל"ני – אמנת החלל החיצון, שנוצרה על ידי ארה"ב וחתומה על ידי 102 מדינות, בהן כל המדינות שמבצעות שיגורים לחלל, מגדירה את החלל כתחום ששייך לכלל האנושות.

אבל כנראה שהנקודה היא לא בהכרח מה אומר החוק והאם יש בו פרצות. ממילא יעבור עוד זמן רב עד שיהיה צורך לממש את הפרצות בחוק או לאכוף אותו. הנקודה המרכזית היא שאילון מאסק חושב כמו יזם שפורץ דרך בארץ לא נודעת, ולא כשליח מטעם האנושות שיוצא להסדיר את העניינים!

כיזם בעסק שמבצע כבר היום מהפכה בתחום החלל, בונה טכנולוגיות משבשות וחולם על יצירת מציאות מסוג חדש הוא לא יכול להרשות לעצמו להתבסס על החוקים הקיימים כאשר יגיע ליעד שלו וירצה להקים שם התיישבות. החוקים הללו יכולים להיות משקולת וחסם גדולים עוד יותר מהקשיים הטכנולוגיים או הלוגיסטיים העצומים של המשימה. חדשנות משבשת היא כזו שבה בהגדרה אי אפשר לצפות את כל התוצאות וההשלכות של כל מהלך, ולכן קריטי להשאיר מרווח גדול דיו להפתעות שיצוצו לאורך הזמן וכן לצרכים שיהיו המתאימים ביותר לאותו זמן ומקום.

בהמשך לכך, לא יכולתי שלא לחזור ליזם אחר שסימן את היעד של התיישבות בארץ לא נודעת, שכתבנו עליו לפני כשנה, בנימין זאב הרצל. במאמר הזה תיארנו, דורון פרץ ואני, את הרצל כיזם שכל סטארטאפיסט בן ימינו יכול לקחת ממנו כמה טיפים חשובים, ובעיקר מי שרואה בעסק שלו חזון לטווח ארוך.