להסתכל אחורה זה חשוב, אבל להסתכל קדימה זה קריטי.
בשבועות האחרונים יוצא לי להיות בירושלים לא מעט, ובכל זאת – זו לא היתה עוד נסיעה. הפעם האחרונה שביקרתי בתוך הכנסת היתה לפני אי אילו שנים, אבל הפעם הגעתי גם כדי לדבר ולא רק כדי לשמוע. הוזמנתי לדבר בפני קבוצה גדולה של יועצים פרלמנטריים במסגרת ההכשרה החשובה שהם עוברים לתפקיד על יישומים פרקטיים עבורם בבינה מלאכותית.
באופן טבעי, הצגתי דוגמאות לאיסוף מידע ומחקרים שניתן לעשות כחלק מתהליך חקיקה – איך מוצאים רפרנסים רלוונטיים בעולם ולמה דווקא אלו המדינות שכדאי להשוות אליהן, איך נזהרים מההמצאה של מקורות מידע לא קיימים ועוד. הקדשתי גם זמן לשימוש ההכרחי כמעט בבינה מלאכותית לשיפור ניסוח, הכנה של ח"כ לראיון עיתונאי, הרחבת דברי הסבר לחקיקה ועוד.
ובכל זאת, דגש אחד בראייתי היה חשוב מכולם, בעיקר למי שמעורבים ומסייעים לבניית החוקים שישמשו את כולנו – תשתמשו בבינה המלאכותית כדי לקבל מבט נוסף קדימה.
לא, אני לא מדבר על נסיון לחזות את העתיד. אני מדבר על השאלה – אילו תועלות יצמחו לציבור מהחוק שאתם כרגע שותפים לניסוח שלו. כתבתי כבר בעבר על היכולת של הבינה, בהיותה אוביקטיבית, לספק לנו נקודת מבט שונה משלנו, שיתכן שפספסנו. במקרה של שינוי שישפיע על כל אזרח ותושב במדינה, הייתי שמח שניסוח של כל הצעת חוק יכלול גם שאלה לצ'ט – מה התועלת של החוק הזה לאזרח הפשוט? מה הוא היה חושב עליו? אילו שאלות המשך הוא היה מפנה אל המחוקק אילו ראה את ההצעה הזו? מה הוא יחשוב כשהחוק יאושר?
דמוקרטיה במיטבה מחייבת מעורבות של הציבור בתהליכים המרכזיים שלה. הכנסת היא הייצוג של בחירת העם, אבל לא תמיד לאזרח הפשוט יש את הזמן, היכולת או הנגישות להיות שם, להקשיב, להשמיע. שיחה קצרה עם הבינה המלאכותית שחבשנו לראשה רק לרגע,ת כובע האזרח, יכול להאיר נקודות חדשות, שקשה לראות בשגרה.
תודה על ההזמנה! ניפגש בעליות הבאות לירושלים.