יצא שבשבוע האחרון העברתי שלוש פעמים את הסדנא על הטיות חשיבה בעולם המודיעין, בכל פעם עם מיקוד קצת שונה. באחת הפעמים שאל אותי אחד המשתתפים אם אינטואיציה היא סוג של הטיית חשיבה. לא ידעתי לענות תשובה מדויקת באותו רגע, אבל היום קיבלתי תשובה חלקית לפחות, והיא הגיעה ממקום מפתיע.
אנחנו בחופשת סופ"ש בירושלים – סיבוב בשוק, ביקור בכמה אתרים בעיר, לא מעט אוכל – לא צריך לקבל שום החלטה דרמטית. עד לפני שעה. במלון יש שתי בריכות – אחת בקומה התחתונה ואחת על הגג. לאן הולכים? איך בוחרים? קשוח…
אני בעד לנסות את זו שעל הגג, כי כזו אין לנו בבית. מנהלת הנופש המשפחתית עונה בפסקנות: עמוס שם עכשיו, בוא נלך לבריכה הפנימית. אני עדין תחת ההשפעה של הסדנאות על חשיבות איסוף הנתונים וקבלת החלטות מושכלת, ולכן אני שולף את קלף האיתגור: איך את יודעת שעמוס שם? התשובה המהירה היא: אינטואיציה.
אני נזהר כאן עכשיו מאד עם החיבור בין שתי המילים "אינטואיציה" ו"נשית". יש חברות מסחריות שממש לא מהססות לעשות את הקישור הזה: לחברת סכיני הגילוח Schick יש מותג מצליח שמיועד לנשים בשם Intuition; מותג האופנה OMa לא מתביישת למכור "חצאית עם אינטואיציה" ולכתוב "הוסיפי לסל". אני חושב שזה חלק מהצד הנצלני של השיווק.
אז אני שולף את הקלף השני: אינטואיציה היא לא ניחוש. מקובל להגדיר אותה כהסקת מסקנות מהירה על בסיס נתונים מעטים ובהסתמך על ניסיון והיסקי עבר. נכון, היא עונה. כבר הייתי כאן לא פעם, אבל בוא נעלה ונבדוק. המקום אכן עמוס, אבל יש שתי מיטות פנויות אחרונות ליד הבריכה – האינטואיציה היתה נכונה, אבל הצלחנו להשתחל ברווח שבינה לבין נתוני האמת.
אנחנו מנצלים את הזמן כדי לשרטט לעצמנו את קשת האפשרויות הבסיסי שיש לכל אחד מאתנו להסיק מסקנות, אז למה שלא תהנו ממנה גם אתם? לא בטוח שזה מדויק, אבל יש כאן לפחות ניחוש מושכל של האפשרויות. מוזמנים לשלוח לי תיקונים.
עכשיו, אחרי ההפוגה העיונית של הנופש, אפשר לעבור להחלטה השניה החשובה של הסופ"ש, והיא איפה אוכלים הערב. אני מופתע מהעובדה שיש אפשרות לאכול במלון, כי בחמישי חדר האוכל לא עבד בערב. למה בעצם אין במלון ארוחות ערב במהלך כל השבוע ורק בסופ"ש יש? אני שואל.
זה בגלל שזה לא רווחי להם, עונה מנהלת הנופש.
זו שוב אינטואיציה שלך?
לא, היא עונה, שאלתי את המנהל של חדר האוכל. עשיתי חישוב מדויק.
