"אני לגמרי מבינה שבינה מלאכותית תשנה באופן דרמטי את עולם החינוך, וגם השתמשתי כבר בכמה כלים במספר הזדמנויות. אבל איך הופכים את זה למשהו משמעותי יותר בלי לטבוע בפרטים?".
אני מניח שגם אתם לא פספסתם את ההייפ הגדול של יישומי הבינה המלאכותית בשנה האחרונה, ואם אתם בתחום החינוך – גם את הכניסה שלה לתהליכי למידה ומחקר. עד לפני שבועות בודדים פגשתי בעיקר ברצון להיחשף לעולם החדש, המפחיד והמבטיח הזה, אבל משהו השתנה. יש פחות ביקוש ל"חשיפה לתחום" וגם השאיפה "ללמוד כלים שימושיים" פחתה. במקומם אני שומע יותר ויותר על הרצון לבנות תכניות לימוד מקיפות יותר, כאלו שיתפרסו על פני זמן ארוך יותר אבל יהוו בסיס טוב יותר להבין את התמונה השלמה.
הונג קונג כבר שם. לשכת החינוך של העיר הודיעה ל- 450 בתי ספר על יסודיים ציבוריים בעיר כי הם מתבקשים לשלב בתכנית הלימודים 10 עד 14 שעות לימוד בנושאי בינה מלאכותית. השיעורים כוללים מושגי יסוד בנשוא בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה ועוד. הלימוד יתבצע בין היתר באמצעות ChatGPT ויישומים נוספים. מה שמעניין במיוחד הוא שכמחצית מזמן הלימוד יוקדש לסוגיות של אתיקה בשימוש בבינה מלאכותית.
הנחיה של לשכת החינוך זה טוב ויפה, אבל עכשיו השאלה מתחדדת עוד יותר – איך עושים את זה.
אמ;לק – אין לי תשובה מלאה, וכנראה טוב שכך! אבל יש לי כמה דגשים שאספתי לקראת הרצאה בנושא לאנשי חינוך ואני רוצה לשתף באחד מהם. הוא קשור במדרגות.
לפני כן, משפט אחד לגבי איך לא עושים את זה – לא מנסים לקטלג ולאנדקס את כל יישומי הבינה המלאכותית, כאילו הרשימה המלאה והמסודרת היטב שלהם היא שתאפשר לראות את התמונה הרחבה.
בימים הראשונים של האינטרנט, עוד טרם לידתם ופריחתם של מנועי החיפוש, השיטה הנפוצה להגיע למידע הרלוונטי היו עמודים שריכזו את רשימות כל האתרים הגדולים והשימושיים – אינדקסים היררכיים או נושאיים של אתרי אינטרנט. ממש הגלגול החדש של "דפי זהב" של אותם הימים. לתקופה מסויימת זה אפילו היה פתרון מוצלח שמאפשר למי שיודע מה הוא מחפש למצוא בקלות את האתר הספציפי שבו יהיה המידע שאותו הוא מבקש.
אבל אחרי זמן קצר יחסית, הפתרון הזה לא היה רלוונטי עוד. תשאלו את Yahoo! Directory. הכמות והמגוון של האתרים, לצד העובדה שלא תמיד ניתן לדעת באיזה אתר תימצא התשובה הולידו את מנועי החיפוש. במקביל הפך האינטרנט בהדרגה לחלק אינטגרלי מחיי היומיום של כולנו, ולא ל"שירות איתור אתרים" שאליו ניגשים רק על פי צורך ממוקד.
בעוד רגע נחזור אל המילה "בהדרגה", אבל זה הזמן לומר ביושר שאנחנו נמצאים היום פחות או יותר בעידן רשימות האינדקס של הבינה המלאכותית. ישנם מספר אתרים ומטא-אתרים שמציגים קיטלוגים וקישורים של יישומי בינה מלאכותית, ואנחנו לומדים אותם בצורה בדידה.
הזמר (והמפיק והיזם…) Will I am אמר כבר לפני חמש שנים ש"הבינה המלאכותית היא כמו האינטרנט של שנת 1987, והרבה מעבר לכך. תארו לעצמכם מה אנשים דמיינו ב- 1987 לגבי האינטרנט לעומת מה הוא היום".
הוא צדק. עדין קשה לנו לתאר את כל הדרכים בהם בינה מלאכותית תשנה את החיים שלנו. אז במצב כזה, איך אפשר ללמוד את התמונה המלאה? איך אפשר לייצר תכנית לימודים שמכסה את כל מה שצריך?
התשובה היא – באופן מדורג. לא צריך לפחד מהלמידה בשלבים, שגם מתפתחת תוך כדי תנועה. הציפיה לדעת את כל התשובות מראש היא משתקת, ולכן לא מאפשרת לצאת לדרך. מה שחשוב הוא לעשות את הצעדים הראשונים, כי מה שבאמת חשוב הוא לא לאבד זמן ולהתחיל לצבור מומנטום. בהמשך יהיה זמן לעצירות, תיקוני מסלול ושיפור, אבל לא כדאי לצבור פערים כבר עכשיו.
בהונג קונג, ב- Causeway Bay, יש גשר מעל כביש שאליו ניתן לטפס באמצעות שלושה גרמי מדרגות. על המדרגות נרשמו שמות כל הערים שאירחו את המשחקים האולימפיים עד שנת בניית הגשר. ישנם תלמידים שעושים שימוש במדרגות האלו מדי יום כדי להגיע לבית הספר שלהם.
אני מעריך שאם נשאל אותם על הערים שאירחו את האולימפיאדה – הידע שלהם יהיה טוב יותר משל תלמידים אחרים. זה לא בגלל שמישהו הכריח אותם לשנן את הרשימה הזו, אלא מפני שהיא הפכה לחלק ממה שהם רואים סביבם כל היום, בצורה טבעית ולא כ"שיעור".
עכשיו דמיינו שבכל חודש מחליפים את פריטי המידע האלו במידע רלוונטי אחר, שהתלמידים נחשפים אליו כבדרך אגב, ואפילו בצורה משחקית ואינטראקטיבית. תהליך הלמידה הופך שגרתי יותר, ובשאיפה אפקטיבי יותר.
מדרגות זו שיטה נפלאה ללמד הרגלים חדשים. תשאלו את מי שנתקל ברחבי העולם במדרגות שמעוצבות בתור פסנתר, כשהמטרה היא לשכנע את העוברים והשבים, בעיקר תחנות של רכבות תחתיות, להשתמש בהן במקום בדרגנוע. למידה חווייתית וכיפית היא תמיד אפקטיבית יותר מאינדקס, ברור ככל שיהיה.
עד כאן להפעם.