אני רק שאלה: מה יגרום לתמר להפוך לאתרוג?
כנראה שצריך להסביר, אז הנה פוסט קצרצר לרגל החג על מה שאנחנו לפעמים שוכחים לעשות כשהם בודקים כל מיני רעיונות על מטריצת עלות-תועלת.
כמו בכל שנה, גם הפעם התארחנו בערב החג בסוכה של צחי ואיריס. אני יכול להישבע שגם השנה גדל מספר האורחים, וביחד איתם גם שטח הסוכה. את ארבעת המינים הסמליים שהיו בסוכה נהוג יש שמציגים כרמזים לחלקים שונים בעם ישראל, על פי מידת לימוד התורה – האם יש להם טעם – ועיסוקם במעשים טובים – יש להם ריח. האתרוג הוא כמובן השילוב של שניהם.
החלוקה הזו היא אמנם לפי קריטריונים בינאריים – יש או אין ריח, אבל לי היא הזכירה את האופן שבו מקובל לדרג רשימה של יוזמות, רעיונות או הזדמנויות על גבי מטריצת עלות-תועלת.
מטריצת עלות תועלת היא אחת השיטות הנפוצות ביותר להערכת חלופות. היא מאפשרת גם להשוות רעיונות שונים בצורה נוחה, וגם להגדיר את אופן הטיפול בכל אחת מהחלופות בהתאם למיקום היחסי שלה. השיטה הוצגה לראשונה על ידי ג'ולס דופואי (Jules Dupuit), מהנדס צרפתי ב- 1848 ונלמדת עד היום כבסיס לניתוח חלופות כלכלי, עסקי ועוד. הוא גם הניח את היסודות להבנה של תועלת שולית פוחתת. מוכשר!
השיטה מוכרת מאד, וגם די אינטואיטיבית להבנה כשרואים את מבנה המטריצה, כך שלא אחפור עליה כאן. אסתפק בדוגמא שבה יש לנו 10 רעיונות שונים שאנחנו שוקלים ליישם, ובאמצעות המטריצה נוכל למקם אותם באופן יחסי כך שנוכל לזהות איזה רעיון נמצא במיקום "אטרקטיבי" יותר מאחרים. מעבר לכך, לכל איזור במטריצה מקובל להתייחס באופן שונה:
רעיונות עם תועלת גבוהה ועלות נמוכה – כדאי ליישם. אלו הרעיונות שיובילו אתכם לצמיחה.
רעיונות עם תועלת נמוכה ועלות נמוכה – עדין כדאי ליישם, והם מכונים "פירות נמוכים".
רעיונות עם תועלת גבוהה ועלות גבוהה – יש לשקול פרטנית, מכיון שלא ניתן כנראה ליישם את כולם
רעיונות עם תועלת נמוכה ועלות גבוהה – וותרו עליהם…
עד כאן תהליך המיפוי הרגיל. הסוד הוא לא לעצור כאן, אלא לשאול את עצמכם איך אפשר לקדם את הרעיונות על פני המטריצה לכיוון הנכון!
אם יש לנו רעיון שהתועלת בו גבוהה אך העלות גבוהה – מה אפשר לעשות כדי להוריד את העלות שלו? אולי אפשר לפתח אותו בשלבים? אולי אפשר להוריד ממנו מרכיבים פחות שימושיים? אולי אפשר להשתמש בידע או בכ"א קיימים ולא לפתח מאפס?
אם יש לנו רעיון שהעלות שלו נמוכה אבל התועלת מצומצמת – מה אפשר לעשות כדי להגדיל את התועלת? אולי כדאי לזהות קהלי יעד נוספים שישמחו לשמוע עליו? אולי אפשר לבצע בו התאמות שיהפכו אותו לאטרקטיבי או משתלם יותר למי שכבר נהנה ממנו?
אם נחזור לסוכה, ארבעת המינים לא מתנהגים בצורה זהה. נניח שהטעם מייצג את הקריטריון של התועלת והריח מייצג את הקריטריון של העלות (הנמוכה): נוכל למקם את ארבעת המינים על גבי המטריצה כמו בתמונה למעלה, אבל הם לא יוכלו לזוז ממקומם לעולם. בסוכה אי אפשר "לאתרג" תמרים או ערבות, וחבל.
מטריצת עלות-תועלת, לעומת זאת, היא דבר נפלא, דווקא בגלל שאסור להתייחס אליה כאל מפה סטטית אלא ככלי אינטראקטיבי. המיקום של הרעיונות בו יכול להשתנות אם נשאל את השאלות הנכונות ונמצא להן תשובות מפתיעות.
אם אתם בקטע של מטריצות, כתבתי כאן לא מזמן על המטריצה של אייזנהאואר, שבכלל לא הומצאה על ידו – מוזמנים לקרוא.
עד כאן להפעם.