מכירים את האימרה המפורסמת על כך שבסינית, המילה "משבר" מורכבת בעצם משני סימנים שמשמעותם "סכנה" ו"הזדמנות"? הנה, רק השבוע פגשתי אותה שוב במאמר ב- Israeldefence על חלון ההזדמנויות שיש כיום לטכנולוגיה ישראלית בסין.
בעשרות השנים האחרונות הפך המשפט הזה, בוריאציות שונות, לנפוץ מאד בקרב אנשי עסקים, יועצים ארגוניים, פוליטיקאים, מנטורים, פסיכולוגים ועוד ועוד. בחודשי הקורונה האחרונים זה הפך למגפה של ממש…
הנה המשפט הזה, למשל, במדריך של משרד החינוך להתמודדות עם משבר, בציטוט של מנכ"ל אפספלייר ב"גלובס", במאמר של מקינזי על התמודדות בתקופה זו, בספרם של שניים מהמורים שלי בתואר הראשון יחיאל לימור וברוך לשם, ובאתר של מרכז אקורד לפסיכולוגיה חברתית… הבנתם שלא חסרות דוגמאות.
אז זהו, שלא.
אמנם סינית היא ממש כמו סינית בשבילי, אבל הלכתי לבדוק אם יש אמת מאחורי המשפט הזה, והתשובה היא שרק קצת.
מי שאחראי להתפשטותו של המשפט הוא הנשיא האמריקאי ג'ון פ. קנדי, שעשה בו שימוש בקמפיין הבחירות שלו ב- 1959-1960. כיאה לסיסמא קליטה – הדרך מכאן ועד לתרבות הפופולרית היתה מהירה וברורה.
במציאות, המילה משבר, wēijī, אכן כוללת את הסימן wēi, שמשמעותו "סכנה", אבל הסימן השני (jī) הוא סימן בעל משמעויות רבות. המקור לבלבול הוא כנראה העובדה שסימן זה הוא גם חלק מהמילה jīhuì, שמשמעותה הגעה לנקודה קריטית, הזדמנות.
למעשה, החיבור בין "משבר" לבין "הזדמנות" שקול לחיבור בין "משבר" לבין "רובוט" או "מטוס", מכיון שגם הן מכילות את הסימן jī. הנה עוד מילים שכוללות את הסימן הזה.
ולמרות זאת, אני באמת מאמין שכל משבר הוא הזדמנות! לחשוב מחדש על הערכים שלנו ועל הדרכים שלנו, לחדש מסורות ולהתמסר לחידוש, להגן על בחירות חדשות ולא לעגן בחירות ישנות. היתה סיבה טובה לכך שהמשפט הזה תפס!