תסמונת הדף הריק

בחלק הראשון של השיעור חילקתי לתלמידים דפי טיוטה, כדי שיתכננו את הדמויות לפני תחילת העבודה. לא חסרים דפי טיוטה בקמפוס, כאלה שנותרו מפעילויות קודמות או צולמו בטעות בכמויות מסחריות. הבעיה עם דפי טיוטה במרכזי מחוננים היא שהם יותר מדי מעניינים. אפשר למצוא עליהם חידות, קטעי טקסט על זואולוגיה, גרפים ריקים שצריך למלא בנתונים ועוד. הצד הטיוטתי של הדף הרבה יותר מעניין מהצד הריק, שבו תכננתי שהם יכתבו. התוצאה היתה שהם קשקשו, צבעו וציירו על הצד המשומש ממילא של הדף והיה קשה להם הרבה יותר להתחיל לתכנן על הצד הריק.

קוראים לזה תסמונת הדף הריק – Blank Paper Syndrome וזה קורה לכולנו. מכירים את הרגע הזה שבו אתם יושבים לבד או עם נוספים ומנסים להמציא משהו חדש מאפס, אבל אין לכם מושג איפה להתחיל? זה זה!

יש כמה שיטות להתגברות על הקושי למצוא נקודת התחלה – חיפוש השראה במקומות ספציפיים, שימוש בתבניות מוגדרות או הקשבה לשירים של נטשה בדינגפילד. השיר Unwritten עוסק בדיוק בקושי הזה ממש – I'm just beginning, the pen is in my hand, ending unplanned.

עבור הילדים, הצד המשומש של דף הטיוטה היה קודם כל הסחת דעת, משהו שמשך את תשומת הלב שלהם. הדס, מזכירת הקמפוס, ואני חשבנו שאולי כדאי בכלל לייצר מראש דפי טיוטה שהצד המשומש שלהם יכיל, למשל, טקסט בגרמנית על ההיסטוריה של תפוחי האדמה, כדי שהם ישתעממו ויהפכו לצד הריק…

אתם אולי חושבים שזה לא הגיוני לייצר דף טיוטה, כי עדיף לחלק מראש דפים ריקים. כאן הטעות שלכם! דף ריק הוא לכאורה מרחב פתוח ומאפשר, אבל אין בו שום נקודת אחיזה. זה כמו לטפס על קיר אנכי בלי לראות איפה הזיז הראשון להניח עליו את כף הרגל.

אם יש לכם אפשרות לתכנן דף טיוטה משלכם, שיש בו נקודות אחיזה מגוונות, יהיה יותר קל להציע משהו, להתייחס אליו, לבצע התאמות, לבחון עוד אופציה וכו' – עד שתייצרו את גיבור העל שלכם.