כבר נתקלתם בהודעת הווטסאפ "יכולים לצרף אותי בבקשה לקבוצה הזו?" ממישהו שנמצא בתוך הקבוצה? אז הנה גרסת הסלולר לאלו שזקוקים להשלים שעות שינה.
אחד המשפטים הנפוצים ביותר בארגונים שמגבשים אסטרטגיה חדשה הוא "אנחנו לא ממצים את כל הדאטה שיש לנו". זה די ברור שזו התחושה שלהם, ולפעמים גם המציאות שלהם.
הביטוי Data is the new oil, שמיוחס למתמטיקאי קלייב האמבי, מכתיב לא רק אסטרטגיות של חברות טכנולוגיות, אלא גם חברות מוצר, גופים שנותני שירות וגם רשת האופנה בקניון הקרוב אליכם.
זה קשה. לא רק בגלל שהמימוש של תהליכי איסוף, עיבוד, אגירה ומיצוי של דאטה הם מורכבים, אלא בעיקר כי אנחנו לא תמיד מבינים או מזהים מראש את הפוטנציאל של הדאטה שיש לנו, או זה שאנחנו נגישים אליו. הדמיון שלנו מוגבל לרוב למה שאנחנו רואים מולנו ואולי קצת מעבר לכך, בעוד שלדאטה יש פוטנציאל לקחת אותנו הרבה צעדים קדימה והצידה.
אבל לפעמים המגבלות נמצאות הרבה יותר קרוב, מתחת לאף, ואנחנו פשוט ישנים בעמידה, או בעמידאטה. הנה שיחה שקיבלתי היום מנציגה של חברת הסלולר שאליה אני משוייך, אל המספר שרשום כלקוח של אותה חברה.
"אלון, הי, זו X מחברת הסלולר Y. אני יכולה לשאול באיזו חברה אתה היום? יש לי הצעה בשבילך".
אני מזהה את התבנית – זו אותה שיחה שאני מקבל אחת לשלושה שבועות, שמסתיימת תמיד בבקשה לא להתקשר שוב באותו נושא. אני מחליט לשעשע לפחות את עצמי.
"אני לא חברה, אני עצמאי".
"לא, אני מתכוונת באיזו חברה יש לך סים"
"יש לי את של כולם, אבל רק אחד מחובר"
"איזה?"
"שלכם"
שקט, המהום והתאוששות: "וטלויזיה?"
"אני מעדיף סיינפלד"
"אוקיי, אני חושבת שיש לי משהו להציע לך. יתקשרו אליך". ניתוק.
אני יודע שחברות סלולר מעסיקות חברות חיצוניות שזה תפקידן, אבל באמת – למה שלא תתנו להן גישה לדאטה הכי בסיסי שלכן – מספרי הטלפון שמחוברים דרככן – ותחסכו קצת בושות?
ואם אתם חברה כזו שנותנת שירות – אין לכן בדאטה המינימלי שאתן מנהלות את חמש התשובות השליליות האחרונות שלי?
מיצוי דאטה? תתעוררו! בואו נתחיל בתיעוד. מוכן לעזור בבניית טבלה עם שתי העמודות הראשונות: שם וטלפון.
