השבוע התחלנו הגהה אחרונה לגיליון שמוקדש לנושא הקשר בין חדשנות למודיעין, כך שאני קורא מחדש את כל המאמרים מתוכו (ייצא בקרוב מאד, תמשיכו לעקוב). את רוב המאמרים קראתי כבר יותר מפעם אחת, כולל בשלבי הכתיבה, ובכל זאת בכל אחד מהם יש משפטים שקופצים לעין, מעוררים מחשבה מחודשת או מקבלים משמעות חדשה, שלא זיהיתי במקור.
אחד מהם תפס אותי במיוחד. במאמר של ג', לשעבר בכיר במשרד ראש הממשלה, הוא מפרט מספר דגשים ודוגמאות מהניסיון שלו כיצד לתרגם חדשנות לעקרון ניהולי פרקטי. הדרך לשם, כך הוא מתאר, מתחילה בהתמודדות עם החסמים לחדשנות שהוצגו בתחילת הגיליון. כשהוא מתייחס לנטיה הטבעית שלנו לבקש משאבים נוספים כדי להתמודד עם אתגר שגדל וצמח הוא כותב: "הכרה בכך שכאשר אנחנו מפעילים כלים מוכרים במצבים חדשים – איננו מצמצמים את הסיכוי לטעות אלא מגבירים אותו".
זה משפט פשוט וברור, ובכל זאת עצרתי לרגע כדי לקרוא אותו שוב.
כשאני מציג את המוטיבציות לחדשנות, אני בדרך כלל מציין את הצורך ביצירה של חלופות. הפסיכולוג האמריקאי אברהם מאסלו, אותו אחד מפירמידת הצרכים, התייחס לצורך זה ב"חוק המכשיר" (או עקרון הפטיש): אם כל מה שיש לך הוא פטיש – הכל נראה כמו מסמר.
המסר של מסלאו ברור – ארגז הכלים שלנו צריך להיות עשיר יותר, מגוון יותר. בדרך הזו נוכל לשלוף את הכלי המתאים לכל הזדמנות, ולא להשתמש תמיד באותה שיטת עבודה, טכנולוגיה או צורת חשיבה.
בכלכלה נהוג להתייחס לצורך הזה בגיוון כמהלך של פיזור סיכונים. נכון, יכול להיות שמצאת אפיק תשואה רווחי מאד, אבל אסור להניח את כל הביצים בסל אחד, וצריך לצמצם את הסיכון על ידי גיוון מסלולי ההשקעה, גם במחיר של צמצום התשואה המקסימלית שלכאורה ניתן להשיג במסלול יחיד. מי יודע מה יילד יום?
הניסוח של ג' הוא המקבילה של העקרון הכלכלי הזה, והוא משלים את הניסוח שאני משתמש בו: הגיוון בכלים לא נועד רק לאפשר לתפוס הזדמנויות, אלא גם לצמצם סיכונים.
עכשיו בואו ניקח את זה לעולם המודיעין בפרט, או לעולם הבטחוני בכלל: יש לנו מקור מודיעיני מצוין? הגדלה שלו בלבד ללא חלופות אינה מייצרת פיזור סיכונים. מצאנו שיטה אפקטיבית להכות בחמאס לאחר אירועי ה- 7 באוקטובר? הגדלת המכות הצבאיות לבדן אינה מייצרת פיזור סיכונים.
חלופות אינן רק אמצעי לניצול הזדמנויות. לא פחות מכך נועדו לשמור על מה שיש לנו מפני שינויים מפתיעים, ולכן חלופות אינן מותרות – הן נמצאות בשכבה השניה מלמטה של פירמידת הצרכים – הצורך בביטחון.