בזמן האחרון שואלים אותי הרבה שאלות על מיילדות. זה לא בגללי, כמובן, אלא בגלל המיילדת שיצא לי להכיר לפני כמעט שלושים שנה, וההופעה שלה ב"בייבי בום".
בגלל שאני לא יודע לענות על אף שאלה, אני מפנה את כולם אליה לשאול אותה ישירות, ומבקש מהם לשאול שאלות שמנחה חדשנות יכול לענות עליהן. איזו טעות! רק היום גיליתי את הקשר בין שני המקצועות. מי שעזר לי בזה הוא סוקרטס.
סוקרטס, הפילוסוף היווני בן המאה החמישית לפני הספירה, נחשב היום לאבי הפילוסופיה המערבית. הוא התפרסם כ"חכם מכל אדם" בזכות הנבואה של האורקל מדלפי, ומסופר שהיה מסתובב באתונה ושואל את כל מי שפגש שאלות פילוסופיות, חברתיות ומוסריות. לא פלא שבכך הוא גם קצת הרגיז את האתונאים… אלו שמחו כשסוקרטס הוצא להורג בשתיית רעל, אחרי שהואשם בכפירה באלים ובהשחתת הנוער.
אחד המאפיינים המובהקים של השיחות שקיים סוקרטס עם אנשים שונים היה היעדר תשובות. הוא אפילו טען פעמים רבות שאינו יודע דבר, ולכן בחר לענות להם בשאלות נוספות. באמצעות הגישה הזו הוא הצליח לעורר את ההגיון שלהם, ולהגיע בדרך זו להבנה עמוקה יותר של הנושא בו עסקו. תלמידיו אפלטון וקסנופון שכללו את השיטה ויצרו באמצעותה דיאלוגים דמיוניים, שממחישים את העוצמה שטמונה בשאילת שאלות מושכלות.
איך זה קשור להנחיית חדשנות או למיילדות? ובכן, סוקרטס עצמו הוא זה שדימה את עצמו למיילדת, שבאמצעות אותן שאלות מנחות מסייע לבני שיחו ללדת רעיונות חדשים, טובים יותר מאלו שהיו מגיעים אליהם באופן טבעי. השיטה שלו מאפשרת לחשוף הנחות סמויות שכל אדם מחזיק בהן, ולבחון אותן מחדש.
השיטה של סוקרטס לא מייצרת בהכרח תשובות, אך היא מסייעת לדייק את השאלות, למנוע סתירות ולצמצם הטיות. מה שמעניין במיוחד בגישה זו הוא שהיא מסייעת גם לשואל, ולא רק למי שעונה, להגיע לתוצאות טובות ומחדשות. את השיטה אפשר להפעיל על כל תחום ועולם תוכן, ובכך עוצמתה הגדולה.
לסייע ליילד רעיונות? טוב, זה ממש אחד התפקידים המרכזיים בהנחיה של סדנאות חדשנות. אתה לא נמדד במספר הרעיונות שיש לך באופן אישי, אלא ברעיונות שייצרו משתתפי הסדנה בעצמם – רעיונות שלא היו מגיעים אליהם בדרכים הרגילות ובדרך החשיבה הסטנדרטית.
כמנחה, אתה לא מוקד העניין. כמיילדת – את לא הסיפור המרכזי. אתם המסייעים, המעודדים, אלו שמאירים את מה שלא תמיד קל ליולד או ליולדת לראות בעצמם. אבל בסוף התהליך – שניכם תרגישו שיצאתם בידיים מלאות.