השבוע נהרג בתאונה מצערת באיטליה עובד לשעבר של המוסד. במידע שפורסם בתקשורת נאמר כי שמו ארז שמעוני, אך צוין גם כי אין זה בהכרח שמו האמיתי ויתכן כי מדובר בשם כיסוי שבו השתמש. זה הזכיר לי את אחת מנקודות הדמיון הקיימות בין עולם המודיעין ועולם הספרות – היכולת להשתמש בשמות דמיוניים במקום בשם שעמו נולדת. יש מי שלוקחים את זה צעד אחד יותר מדי.
לבחור לעצמך שם חדש זו לא משימה כל כך קלה. אם אתה חי בעולם החשאי – אתה רוצה להסתיר את השם המקורי, אבל גם רוצה להיות מסוגל לזכור את השם החדש ולהגיב לו בטבעיות. אם אתה בעולם הספרותי – שם העט לא רק מסתיר את הזהות האמיתית של הסופר או הסופרת. לרוב יש לו גם מטרות נוספות ואלו יכולות להיות מגוונות מאד.
הנה כמה דוגמאות של שמות עט מפורסמים והסיבה מדוע נבחרו כדי להחליף את שמותיהם האמיתיים של הכותבים המוכשרים.
המחברת של ספרי הארי פוטר, ג'יי. קיי. רולינג, בחרה בראשי תיבות במקום בשמה הפרטי גו'אן כי המוציא לאור של ספריה חשב שבנים לא ירצו לקרוא ספר שכתבה אישה.
ד"ר סוס, שכתב את "חתול תעלול", "הורטון שומע מישהו" ועוד, הוא שם העט של תיאודור גייזל. סוס הוא שמו האמצעי, והוא הוסיף את התואר ד"ר כי אביו תמיד רצה שיסיים לימודי דוקטורט.
צ'ארלס לוטוויג דודג'סון כתב את "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" תחת שם העט "לואיס קרול", כדי שיוכל להמשיך לפרסם ספרי מתמטיקה ולוגיקה תחת שמו האמיתי.
שרגא גפני השתמש בשמות עט שונים עבור כל סדרת ספרים שפירסם: און שריג, אבנר כרמלי, יגאל גולן, איתן דרור, איתן נותב ויצחק אחיטוב.
סטיבן קינג פירסם ספרים גם בשם העט ריצ'רד בכמן, כי המוציאים לאור שלו חשבו שאנשים לא יקנו יותר מספר אחד בשנה של אותו סופר.
הסופר שמואל יוסף צ'צ'קס קרא לעצמו ש"י עגנון על שם הספר הראשון שלו, "עגונות", ובהמשך הפך את שם העט לשם הרשמי שלו.
סדרת הספרים "בני הארדי" על שני אחים הבלשים, נכתבה על ידי "פרנקלין דיקסון", שהוא בעצם שם עט משותף של מספר סופרים שונים.
סמואל לנגהורן קלמנס התחיל להשתמש בשם העט מארק טווין כשעבד על ספינה בנהר המיסיסיפי. משמעות השם היא "הסמן השני" למדידת עומק המים.
הסיפור על מקור השם של מארק טווין הזכיר לי אירוע משעשע בעבר, שבו מרצה מפורסם הציג ציוד תקשורת חדשני ואמר בגאווה שהציוד הצליח מאד בכל בדיקות הבנצ'מרק. כשאחד המאזינים, שלא הכיר את המושג, שאל מה זה בנצ'מרק, התשובה של המרצה היתה שמדובר במבחן השוואתי, כזה שמאפשר לבדוק את המוצר מול התקן המקובל או מול המתחרים המובילים, והוא קרוי על שם המהנדס בנצ'מרק שהיה מומחה בביצוע השוואות מסוג זה.
ובכן, בנצ'מרק או Benchmark הוא אכן השם המקובל לבוחן ביצועים שנהוג (ורצוי) לבצע לחברות, מוצרים או שירותים, על מנת לדעת היכן הם עומדים בהשוואה אליהם. אבל מה לעשות, מקור השם הוא לא מהנדס חרוץ, אלא הסבר שמזכיר מאד את זה של מארק טווין.
מקור הביטוי בנצ'מרק בעולם של מדידות מבנים במאה ה- 19, מסוכנות המיפוי הלאומית של בריטניה. הוא מתייחס לסימן (mark) שנהגו לחרוץ באמצעות אזמל על מבנים, או אבנים בצורה אופקית, ואף השאירו "זוית ברזל" בתוך החריצים הללו, מה שהפך להיות "ספסל" (bench). בהמשך הפך המושג למטאפורה לנקודת ייחוס למדידות השוואתיות בהקשר רחב יותר.
לא הצלחתי למצוא אף סופר מוכר ששם העט שלו הוא בנצ'מרק, אז אם מישהו מכם מחפש – השם פנוי.
מה שם העט שלכם?
עד כאן להפעם.