דמיינו שאתם בשדה התעופה, ממתינים לשיחה, ופתאום נשמעת כריזה: "שימי ודליה כהן, אנא גשו בהקדם לדלפק הבטחון". זוג נוסעים מבויישים קמים ממקומם לא הרחק מכם, מביטים זה בזו בתמיהה וניגשים לחפש את הדלפק. יכול להיות שהשאלה הראשונה שעולה לכם בראש היא "למה קראו להם?". אם כן, זה בכלל לא מפתיע. כולנו רוצים לדעת כמה פרטים בסיסיים כשאנחנו נתקלים במידע חדש, ואם אין לנו אותם אנחנו בתחושת FOMO. הנה האופן שבו זה קשור לסבתא.
השבוע העברתי שיעור בנושא חמשת המ"מים לקבוצת תלמידים. חמשת המ"מים הוא מושג בסיסי בהרבה תחומים – כתיבה, עיתונות, חקירות ועוד. מדובר בפשטות ברשימת השאלות שאנחנו רוצים לוודא שענינו עליהן, כדי שמי שאנחנו פונים אליו יקבל את כל המידע שהוא זקוק לו: מי, מה, מתי, מקום, מדוע.
נכון, "מקום" זו לא מילת שאלה, אבל אם היו משתמשים ב"איפה" זה היה הורס את השם הקליט. אם מוסיפים גם את השאלה הבסיסית "כיצד" – זה המצב גם באנגלית עם חמש השאלות שמתחילות ב- W , המכונות Five Ws, בתוספת How.
ניתחנו דיווחים מתוך מהדורות חדשות, שם מקפידים לרוב לכלול את התשובות לחמש השאלות (לא בדקנו את איכות או אמינות התשובות…). אחר כך כל אחד מהילדים היה צריך לכתוב משפטים שונים שכוללים את חמשת המ"מים, ולבקש מתלמיד אחר "לחתום לו" שהמשפט אכן עומד בסטנדרט הדיווח שהגדרנו.
מיד נחזור לחמשת המ"מים, אבל עצירה פדגוגית קצרה לנושא הצורך לקבל אישור חתום מחבר אחר בקבוצה. זה תירגול שאני משתמש בו מדי פעם כדי לייצר דינמיקה שונה בקבוצה: לא רק משימה אישית אלא גם צורך לפנות לאחד (או יותר..) מהחברים בקבוצה, לסמוך עליו שהוא בר סמכא בנושא, בדרך כלל גם לחתום על התוצר שלו בתמורה ועוד. תתפלאו לראות כמה קל לזהות כך את מי שמהווים מוקד ידע או סמכות סמויים בקבוצה.
השיעור היה יכול להסתיים בתירגול הזה, אבל ממש באותו רגע הופעלה הכריזה בבניין, ומזכירת המרכז ביקשה: "עומר (שם נפוץ ובדוי), נא לגשת למזכירות בהקדם". עומר לא משתתף בכיתה שלי, אז התעלמתי, אבל אחת הבנות הוכיחה שהשיעור לא היה לשווא: "רגע, היא אמרה ארבעה מ"מים לגבי עומר, אבל היא לא אמרה מדוע הוא צריך לגשת למזכירות, וזה בעצם החלק הכי מעניין…"
זה פתח דיון מרתק על מדוע לא מציינים את הסיבה לכך שמזמינים מישהו למזכירות (או לדלפק הבטחון בשדה התעופה), והסכמנו שזו כנראה הדרך הכי נכונה לפעול. זו גם היתה הכנה נפלאה להסבר איך השמטה מכוונת של פרטים בכותרות של אתר חדשות מייצרות FOMO שמטרתו לגרום לנו להקליק עליהן, וכך להגדיל הכנסות של האתר. מי אמר שהחיים עצמם הם לא קליקבייט אחד גדול?
איך זה קשור לסבתא? ובכן, אחת ההתחלות כי נפוצות במשפטים שהילדים קשורה לסבתא. "אתמול הלכנו לסבתא", "בסוף השבוע נסענו לסבתא" ועוד. קודם כל – שאפו לסבתא! לא היו סיפורים דומים על סבא. השאלה היותר מעניינת היא האם הניסוח "נסענו לסבתא" מרמז סבתא היא מקום ספציפי, ואז המשמעות היא שענינו על השאלה "מה?". אולי צריך לומר "נסענו לבית של סבתא"?
ובכן, סבתא היא הרבה יותר ממקום. סבתא היא מוסד. נסענו לסבתא זו כבר תשובה מלאה על כל חמשת המ"מים…