השבוע קנינו דומיין חדש לאתר אינטרנט ממש שווה (פרטים בהמשך). מחיר המבצע שלו היה שניים וחצי שקלים חדשים לשנה הראשונה והתלבטנו אם לשלם כבר על שנתיים מראש. קודם כל, מי יודע אם זה יצליח או שנמשיך להתלהב ממנו? וחוצמזה – תמיד אפשר להאריך אותו מדי שנה.
ואז נתקלתי בפירסום הזה של wordpress.com, שמציע תכנית לרכישת דומיין לתקופה של 100 שנים תמורת 38,000 דולר. מי חושב כל כך רחוק ולמה? אני לא בטוח שיש לי את כל התשובות אבל הנה כמה מחשבות על הדרך.
נתחיל בזה ש- wordpress.com היא שירות אירוח האתרים של חברת Automatic , שמספק פלטםפורמה חינמית ליצירה ואחסון של בלוגים, ושידרוגים בתשלום (לא להתבלבל עם wordpress.org, מערכת ניהול התוכן הנפוצה ביותר באינטרנט היום – פרטים כאן).
רובם המוחלט של רוכשי דומיין חדש מתחייבים לשנה בלבד, ואולי לשנתיים. משך זמן ממוצע של אורך חייו של דומיין הוא עשר שנים, אז למה להתחייב לטווח כל כך ארוך, ועוד במחיר כזה?
בואו נדלג לרגע על שאלת המחיר – היא לא החלק המשמעותי כאן. הקמת אתר אינטרנט לא מסתיימת ברכישת הדומיין, כמובן, מכיון שצריך לדאוג לאיחסון, לשירותים נלווים לעיצוב, לאבטחה, לדיוור ועוד, ולכן שניים וחצי שקלים לשנה הראשונה רחוקים מלהיות בסיס טוב להשוואת עלות של אתר אינטרנט למאה שנים. בדקתי את עלות רכישת הדומיין לעסקים של וורדפרס.קום והוא עומד על כ- 300 דולר לשנה, כך שהעלות למאה שנים נראית פחות חריגה פתאום.
אבל מי צריך דומיין למאה שנים?
הנה ההסבר, של מאט מולונווג, המנכ"ל של וורדפרס.קום, כפי שמופיע בעמוד שבו מפורסם הקמפיין שלהם: השירות נועד לעזור למי שחושבים לטווח הארוך ומעוניינים להבטיח את המורשת שלהם לעתיד לבוא: זו יכולה להיות מתנה לתינוק שנולד, או נכס שתוכלו לכלול בצוואה שלכם כדי להבטיח שהסיפור שלכם יעבור לדורות הבאים!
תכנית המאה של וורדפרס.קום היא בכלל לא מוצר טכנולוגי או שירות אינטרנטי – היא סיפור, היא חזון, היא מורשת שטרם נכתבה של אדם, משפחה או חברה.
תמורת הסכום שתשלמו מראש, החברה תבטיח גיבויים של המידע, והתמודדות עם השינויים הטכנולוגיים שיפקדו את העולם בעשרת העשורים הבאים.
אני לא יודע אם בבסיס ההחלטה העסקית (והשיווקית?) הזו עמדו שיקולים כמו הארכת משך החיים, הבטחת תזרים מזומנים או השד יודע מה עוד. אני יודע שאף אחד לא יכול לדעת מה יקרה לאתרי אינטרנט במאה השנים הבאות! לצד פוטנציאל המורשת שאתם רוכשים תמורת 38,000 דולר אתם רוכשים גם שקט נפשי – יש מי שידאג לנו בנסיבות המשתנות.
לא יודע מה אתכם, לי זה נשמע קצת מופרך – קצת כמו המהלך המבריק של דניס הופ שמכר חלקות על הירח ואף הרים את שגרירות הירח הראשונה על כדור הארץ: שילוב של סיפור טוב ותעודת ביטוח למקרה שמשהו יכריח אותנו לעזוב את כדור הארץ.
הסטטיסטיקה אומרת שהסיכוי של חברה לשרוד מעל מאה שנים קרוב למחצית האחוז. אלו ששרדו – עברו הרבה תהפוכות, שינוי של תחום העיסוק או של המודל העסקי, אסטרטגיות משתנות ועוד. כשמחברים את זה עם הדינמיות של הסביבה הטכנולוגית – יתכן שיש כאן סיכון גדול מדי.
אישית, אני בעד התחייבויות לטווח קצר ועדכון של השיטה בכל פעם שאפשר. אולי זה הרקע המודיעיני, שבו הודעות ומסרים מגיעים עם ההסתייגות "This message will self-destruct in 5 seconds". או אולי הצורך לקפל את כל הטיוטות בסוף האירוע מפני שברור לי שמה שנוצר, למשל, במהלך סדנה ונראה כמו סיפור שלם עלול להתברר אחרי שלב העיבוד כשלב ביניים בלבד, ונדרש להמשיך ולשנות אותו כל הזמן.
אבל מי אני שאחליט במקומכם? תחליטו לבד אם שווה לכם להשקיע 38,000 דולר במורשת שלכם. אני יכול רק לצייד אתכם בשאלה אחת כדי לעזור בהחלטה: אם תשקיעו את הסכום הזה – האם תסתפקו בשירות הזה ותוותרו על כל גיבוי אחר של תכני אתר האינטרנט שלכם?
בהצלחה!
