כשאתם בספק – זום אאוט

הפלישה אל המאדים

בשבוע שחלף הגיעו רכבי חלל של האמירויות ושל סין אל המאדים, ובשבוע הבא תגיע לשם שוב גם ארצות הברית. נראה כאילו יש עומס תנועה בכביש הראשי שמוביל אל המאדים.כל אחד מרכבי החלל יצא למשימה מעט שונה, אבל אילו הייתי חייזר שגר על הכוכב האדום – כנראה שהייתי מכריז בחרדה על "הפלישה מכדור הארץ".

העומס הזה משפיע גם על הפיד של חובבי טכנולוגיה, כשפתאום כמות התמונות עם רקע אדום עולה בו באופן אקספוננציאלי, כשמתחילות להגיע תמונות משם, כמו כאןכאן וכאן.

אני לא יודע מה אתכם, אבל אני כבר מתחיל לראות מכתשים וסלעי ענק אפילו תוך כדי טיול משפחתי ליד שפיים. תראו את התמונות בראש הפוסט הזה.

אז מה, זה הקצב שבו נמשיך לקבל עדכוני מאדים, או שיש סיבה להצטברות הזו? הדרך הכי טובה להסביר שמדובר בהצטברות מבורכת אבל שזה לא בהכרח הקצב הקבוע מעכשיו והלאה היא לעשות זום-אאוט.

הסיבה להצטברות של שלושת השיגורים נעוצה בעובדה שיש "חלונות זמן" שמתאימים יותר לשיגור, כדי למקסם את שיקולי האנרגיה והיעילות. חלון הזמן הזה מתרחש אחת לשנתיים בערך; הנה ההסבר המצוין של מכון דוידסון בנושא. את החלון האחרון, שנפתח (וגם נסגר) לפני מספר חודשים, ניצלו רק שלוש המדינות האלו, כך שאנחנו לא צפויים לשמוע על הגעות נוספות. אם כן תשמעו – אל תשכחו לעדכן, כי זה יהיה ממש מעניין…

בין הכותרת לפרטים

לפני שבועיים נתקלתי בחשיבות הזום-אאוט במסגרת עבודה עם יזם מנוסה, שמגבש תפיסה חינוכית חדשנית מרתקת, שאותה הוא מתכנן ליישם בבתי ספר. התפיסה עצמה מרתקת ושווה פירסום, אבל את זה אני אשאיר לו… אני אתייחס לנקודה אחת ספציפית שהמלצתי לו להוסיף כשקראתי את מסמך החזון המקצועי והמפורט שהוא כותב בנושא.

המסמך נפתח בהצגת החזון של התפיסה החדשה והמשיך ברשימה מפורטת מאד וברורה של כל מרכיבי חובה בבית הספר שיאמץ את התפיסה וכיצד הם יפעלו – החל בחלוקת שעות הלימוד, דרך המבנה הפיזי של בית הספר ועד שיטת ההערכה החדשה להישגי התלמידים.

אבל משהו היה חסר לי באמצע: מהם העקרונות שמהם נגזרים כל מרכיבי בית הספר שפורטו במסמך? מהו ה- DNA שממנו בנויים כל המרכיבים?

שלא תבינו לא נכון, היה לי ברור שהוא יודע בדיוק מה העקרונות שעומדים בבסיס התכנית המדויקת שהוא שירטט. אפשר היה להבין את זה בין השורות ובתוך השורות. אבל המסמך "דילג" על רשימת העקרונות, ובכך השאיר פער גדול מדי בין החזון לבין המימוש.

אני ראיתי שתי סיבות שבגללן חשבתי שנכון יהיה לחזור ולהציג את רשימת העקרונות במסמך החזון. הראשונה היא, שכל אדם אחר שיקרא את המסמך, ושאינו היזם עצמו, לא עבר את אותו "מסע" שעבר היזם עד לבחירה במבנה כזה או אחר שאותו הוא פורט. הוא עלול לא להבין את ההגיון שעומד מאחורי בחירות אלו, או לייחס אותן לעקרונות שונים מאלו שאליהם התכוון המשורר.

הסיבה השניה היא זו שלימד אותנו ג'ון לנון בשיר "ילד יפה": החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלעשות תכניות אחרות. אין לי ספק שכאשר יופעלו בתי ספר על פי התפיסה החדשה הזו (וזה יקרה…), האילוצים של המציאות לא יאפשרו לממש את כלל מפרט החובה שתוכנן. במקרה כזה, במקום להשאר בלי אלטרנטיבה – עדיף להבין מה היו העקרונות שמאחורי המפרט הזה ולגזור ממנו פתרונות חלופיים ששומרים על אותם עקרונות.

ההמלצה שלי לאותו יזם היתה ציטוט של הקומיקאי האמריקאי החתרני רג'י וואטס (שבמקרה חולק אתי יום הולדת): When in doubt – Zoom out. רג'י וואטס השתמש במשפט הזה כדי לוודא שהוא מבין את הפרספקטיבה של מעשיו ונותר אדם טוב, כולל היכולת להכיר בכשלונות ובשינויים לאורך הדרך.

בהקשר שלנו, זום-אאוט מהפרטים של אופן היישום מאפשר להבין מדוע הם נבחרו. אם יש קושי ליישם אותם – אפשר בקלות לבחור יישום שונה במקצת, שעדין שומר על העקרונות ומאפשר את השינויים לאורך הדרך.

כשיש ספק - עוד כמה אפשרויות

אז לרג'י וואטס יש פתרון מה לעשות כשיש לו ספק, אבל זה לא הפתרון היחיד. הנה כמה המלצות נוספות של אנשים אחרים מה לעשות כשאתם בספק. אני אהבתי במיוחד את:

כשאתם בספק – אמרו את האמת (מארק טווין)

כשאתם בספק – רוצו במעגלים, תצעקו ותצרחו (לורנס ג'. פיטר)

כשאתם בספק – לבשו אדום (ביל בלאס)

מוזמנים לבחור את האפשרות האהובה עליכם.

עד כאן להפעם.