"50% יצאו לרחובות, אבל הרוב בבתים…"

הציטוט בכותרת הוא לא המצאה שלי. המשפט נאמר בראיון ששודר הבוקר בגלי צה"ל עם תושב ירושלים, שהביע תיסכול מההיענות הנמוכה של תושבי השכונה בה הוא גר להנחיות משרד הבריאות בעקבות התפשטות נגיף הקורונה.

האם זו רק שגיאה בהיסח הדעת, או שרוב יכול להיות רק 50% או אפילו פחות מזה? ובאיזו מדינה יש חג לאומי שנקרא "שלטון הרוב"?

רוב הוא מושג בסיסי בהרבה תחומים – פוליטיקה, סטטיסטיקה, כלכלה ועוד – ובכולם יש לו בדיוק את אותה משמעות: כמות או מספר המהווים יותר ממחצית מתוך השלם. אם אנחנו בדוגמה הפשוטה של הצבעה כלשהי, רוב יהיה מחצית ממספר המצביעים ועוד אחד, או יותר.

אז סיימנו? עוד לא… יש גם מקרים יותר מורכבים.

קודם כל, גם במקרה הפשוט הזה יש מקומות שבהם "השלם" שאליו מתייחסים הוא סך בעלי זכות הצבעה ואילו במקומות אחרים "השלם" הוא מספר המצביעים בפועל. אז מה קורה אם חלק ניכר מהאנשים לא מצביע – סיטואציה שמוכרת להרבה מאד אנשים שהשתתפו בישיבות של ועד הבית. אפשר לפתור זאת בעזרת כלל שקובע שהצבעה תתקיים רק עם מספר מינימילי של משתתפים (קוורום, למי שממש מתעקש).

יש גם מקרים שבהם לא ברור בכלל מה סופרים ואיך סופרים כדי למדוד אם יש רוב. אם למישהו יש מושג איך שלמה ארצי הגיע למסקנה שרוב הזמן היא אשתו – תוסיפו בבקשה תגובה.

בחזרה להצבעות. לא תמיד קל להגיע לרוב (למשל כשאפשר להצביע להרבה אפשרויות, והקולות מתפלגים ביניהן), ומצד שני, לפעמים רוצים לוודא שהחלטות מתקבלות על בסיס תמיכה רחבה. זה הזמן להבחין בין סוגים שונים של רוב:

רוב יחסי – האפשרות שזכתה למספר המצביעים הגדול ביותר, גם אם פחות מ- 50%. נכון יותר לקרוא לו "ריבוי" ולא "רוב".

רוב רגיל – מכונה גם רוב פשוט. מחצית ועוד אחד לפחות מהמשתתפים בהצבעה.

רוב מוחלט – מחצית ועוד אחד לפחות מכלל בעלי זכות ההצבעה.

רוב מיוחד או רוב מיוחס – נדרשת תמיכה של מספר גדול יותר של מצביעים מאשר ברוב רגיל. שריון של רוב כזה נשמר בדרך כלל להחלטות קריטיות, או לצורך הגנה על המיעוט מפני כוחו של הרוב. גודלו של הרוב המיוחד משתנה בין מדינות ובין סוגי החלטות. הנה כמה דוגמאות:

  • החלטה בכנסת על הדחת נשיא או יו"ר כנסת מחייבת רוב של שני שלישים מחברי הכנסת (כלומר תשעים).
  • דחיית מועד הבחירות בישראל מחייב רוב של שמונים חברי כנסת.
  • בניו יורק, על מנת להעלות מיסים נדרש רוב של שלוש חמישיות בבית המחוקקים.
  • ישנן חברות מסחריות בעולם שקבעו בתקנונים שלהם ששינויים משמעותיים בחברה יתקבלו רק ברוב של תשעים אחוזים מבעלי המניות…

ומה זה רוב מוחץ? זה פשוט סלנג שאמור להיות משכנע יותר מאשר "מלאנת'לפים", כמו במקרה הזה שבו מדובר במקרה הטוב ברוב יחסי.

בסטטיסטיקה יש מושג קרוב, שנקרא שכיח. השכיח הוא הערך שהופיע הכי הרבה פעמים במדגם. למעשה שכיח הוא הערך שקיבל במדגם את הרוב היחסי, אבל בניגוד לבחירות – זה לא אומר שההשפעה שלו גדולה.

הנה דוגמא להתפלגות השכר החודשי במפעל גדול שהמצאתי: השכר החודשי השכיח הוא שכר המינימום (בישראל כיום שכר המינימום החודשי מעל גיל 18 הוא 5,300 ש"ח), אבל שכר ההנהלה הבכירה גורם לכך שהשכר הממוצע במפעל רחוק מהשכר של רוב העובדים…

אבל אנחנו כבר יודעים שסטטיסטיקה זה תחום שקל להטעות ולרמות בו – הנה הפוסט הקודם שלי בנושא.

אי אפשר לדבר על המורכבות של המושג "רוב" בלי להזכיר את העובדה שישנם מקרים בהם באמת לא צריך רוב כדי לזכות – תשאלו את דונלד טראמפ. ב- 2016 הוא נבחר לתפקיד נשיא ארצות הברית, למרות שקיבל כמה מאות אלפי קולות מאשר הילרי קלינטון, שהתמודדה מולו.

הסיבה לכך היא שיטת האלקטורים, לפיה מתנהלות הבחירות בארה"ב. במשפט אחד: מועמד שזוכה במירב הקולות במדינה מסוימת זוכה בכל האלקטורים שמייצגים את המדינה בהצבעה על הנשיא. הסבר מפורט כאן. ורק לחשוב שכאשר ברק אובאמה זכה בנשיאות, טראמפ אמר שמדובר בשיטה מטופשת…

נשיא שאוהב את שיטת האלקטורים

לסיום, באיי בהאמה חוגגים ב- 10 בינואר מדי שנה את יום שלטון הרוב, היום בו קיבלו האיים זכות לממשל עצמי, ולראשונה הוקמה ממשלה המורכבת ממפלגות המייצגות את רוב התושבים השחורים. למרות זאת, בואו לא נשכח שראש המדינה בבהאמה היא עדין אליזבת השניה, מלכת אנגליה, כי הבריטים לא אוהבים לשחרר – אכתוב על זה באחד הפוסטים הבאים…

חגיגות יום שלטון הרוב באיי בהאמה

עד כאן להפעם.